העובדה שהחיים הם חסרי משמעות לא מעציבה אתכם?

לפעמים

כן. כי מתישהו נמות. אבל צריך להספיק כמה שיותר!

זו ממש לא עובדה. ומשמעות זה דבר סובייקטיבי.

אנחנו מעניקים את המשמעות. וזה לא חייב להיות מפוצץ. זה יכול להיות גם בדברים הקטנים. מבחינתי אני רוצה לעזוב את העולם בידיעה שהעולם הזה אפילו טיפה יותר טוב ממה שהוא היה כשנכנסתי אליו. איך זה יקרה? בזכותי. אקדם דברים שחשובים לי כמו שמירה על הסביבה, הגנה על בעלי חיים. שמירה על המולדת. תציבי לעצמך מטרות קטנות וברות השגה ולאט לאט תתפתחי.

יש משפט מפורסם שטוען ש"החיים לא מגיעים עם חוברת הוראות" כשאתה אוהב את עצמך, אתה גם מעריך ומכבד את עצמך ואת מה שאתה עושה, וזה תמיד ישתקף בדרך שבה הסביבה שלך תתייחס אליך. למרבה הצער, רובינו מוצאים שקל לנו מאוד לרדת על עצמינו על כל דבר קטן שלא הסתדר כפי שתכננו. למעשה בכל אחד מאתנו יש חלק שחושב שאם פישלנו ולא נרד על עצמינו, נמשיך לפשל מנגד- מתי הפעם האחרונה שזכרנו לשבח את עצמינו על משהו טוב שעשינו? כדי שנוכל להתקדם, עלינו לשים בצד את הבריון הפנימי שרוצה לגרום לנו לחוש קטנים, כי לא רק שהוא אינו מועיל לנו, הוא עוצר וחוסם אותנו מלהגשים את מטרותינו בחיים. בסוף, זה כיף לחיות ואפילו שווה.