אם הייתם נשואים ובהליך גירושים ללא הסכם ממון, הייתם לוקחים חצי מהכסף למרות שלא אתם הרווחתם את רובו?

שואל השאלה:
היה לי ויכוחון קטן עם אח שלי ואני טענתי שזה ממש לא בסדר אם לוקחים חצי מהסכום אפילו שככה זה לפי החוק כי זה ממש לא מוסרי וזה כאילו להשתמש בחוק על מנת לגנוב.. מישהו אחר עבד בשביל הכסף הזה ואני עכשיו פשוט לוקח לו את הכסף מבלי שיהיה לו מה לעשות ולדעתי אם הייתי במצב הזה הייתי לוקח את הסכום שמגיע לי והוא אמר לי שאני מתייפיף שאם הייתה לי אפשרות הייתי לוקח את הכסף אבל אני באמת לא חושב ככה..

שואל השאלה:
ומצד שני הוא טוען שזה מגיע לי על פי החוק אז למה לא לממש את הזכות הזאת ולקחת את הכסף, זה לא שאני הורג את הבן אדם או משהו רק ממש את הזכות שלי על פי החוק..

אני באופן אישי לא חושב אבל יש מקרים שאדם מוותר מרצונו על מה שהוא יכול לקחת

כמובן שכל מקרה לגופו, ויכול להיות מקרה שבו לא צריך לקחת חצי. אבל עקרונית, יש סיבה לחוק הזה, ועקרונית אכן צריך לקחת חצי. אסביר באמצעות דוגמה - זוג מתחתן, פותח חשבון בנק משותף, ומתחיל לנהל משק בית משותף. האשה היא מנכלית של חברה גדולה ומרוויחה 100 אלף ש"ח בחודש, בעוד הגבר רואה חשבון ומרוויח 10 אלף ש"ח בחודש. הזוג מקבל החלטה משותפת שאין טעם שהגבר ימשיך לעבוד, ועדיף שיישאר בבית, וידאג לו ולמשפחה. במשך 12 שנים הכל סבבה, ואז מחליטים להתגרש. נכון האשה עבדה בשביל הכסף שיש להם, אך הוסכם שהיא תעבוד עבור שניהם. גם מבלי להיכנס לערך של עבודות הבית ודאגה לילדים, רואה החשבון איבד בזמן הזה את כושר ההשתכרות שלו, ספק אם ימצא עבודה במקצועו, ובהחלט מגיע לו חצי ממה שהם הרוויחו כזוג. דוגמה נוספת היא של עקרת בית שמוצאת את הזמן להשקיע את הכספים שבעלה מרוויח, וכך מייצרת רווח נוסף למשפחה, מי "עבד" בשביל הרווח הזה? אז החוק אומר בצדק שזה לא משנה - התא המשפחתי הוא זה שההכנסה שייכת לו, ובעת פירוק, מתחלקים חצי חצי. מי שחושש ממקרים גבוליים, או מניצול של החוק כדי לעשות כסף, ולא שבוי בשטויות של טלנובלות, עושה הסכם ממון.

זה לא נכון, כי ברגע שאחד מבני הזוג מרויח יותר כסף זה אומר שהוא עובד יותר זמן מה שבדכ מראה על זה שהבן זוג השני השקיע יותר עם הילדים בכדי שהבן זוג שלו יוכל לעבוד.

לא כי הוא לא שלי

תלויי איך היא היתנהגה איליי כי זות היזדמנות לינקום אם אני רוצה

יאללה אל תתיפייפו
הייתם/ן לוקחים/ן.
לא משנה איך הבן/ת הזוג שלכם/ן התנהגו אליכ/ן.
גם אני הייתי לוקח.
מה לעשות?
ככה זה, כולם היו לוקחים.
תודה