סיפור ארוך ומסובך.... למי שיש כוח לקרוא. מוזמן בכיף

אז ככה, יש איזה נער שהיה איתי מכיתה ב. הוא לא גר לידי כבר. הוא עבר עיר, בת דודה שלו חברה ממש טובה שלי והיא איתי בבית ספר. ליפעמיים אני רואה אותו בימי שישי אני באה עליו או שהוא בא לעיר לביקור. אבל פעם ב...



. פעם אחרונה דיברתי עם בת דודה שלו על חברים שלו, עד כמה שהם יפים.
והוא, הוא נעלב והלך מימני.
לא דיבר איתי מאז, הלכתי עליו שישי אחד והוא בכוונה עלך עם, מישהי אחרת, והיא כל כך מעצבנת ביקשתי מימה להיות איתו לבד והיא אמרה לי "מה שאת רוצה להגיד לו תגידי לי"
והיא אפילו עשתה לו נשחקה באוויר כשהוא הלך.
בת דודה שלו מגיל קטן חושבת שהוא סוג של דלוק אלי.. ואני עליו ... אחרי שהוא לא מדבר איתי ועם השניה כן, עלו לי כל העצבים.

אבל חכו, זה לא נגמר פה.
הוא בא לעיר וביקש מבת דודה שלו להשאיר אותי ואותו לבד. שניה לדבר, הייתי קצת בהלם.
אחרי שיחה קצרה נישענתי על הקיר הקרוב
(היינו רחוקים מהבית שלו והיה ערב אף אחד לא היה) והוא פשוט דחף אותי לקיר ולחש לי לאוזן "מקנא?" הוא אמר וזה ממש עשה לי צמרמורת, אבל הצלחתי לענות לו "במי כבר יש לי לקנות " אמרתי והורדתי את פרצופי לריצפה "חחח כן ברור כאילו שאת לא יודעת" קיצר אחרי איזה כמה דקות שהוא מסביר לי שאני לא ידבר על חברים שלו יותר כי זה מעצבן אותו.

אז פשוט הוא עזב אותי ורצתי הביתה.


מה לעשות?
כאילו איך להמשיך? זה היה אתמול, אני פשוט לא יכולה לדבר עם בת דודה שלו זה הורג אותי, אני לא הבנתי כלום.... מישהי יכולה להסביר לי מה היא הבינה עד כה?