מה אתם/אתן אומרים/אומרות על שמירת נגיעה ??

לא לכולם זה מתאים

כלום?
חבל את האמת אבל בעיה שלהם.

מבינה מאיפה זה נובע, וכל הכבוד כי זה קשה רצח.

כלום..

חברים שלי שומרים וישהנו להם..

שזה חשוב וכל הכבוד למי שמצליח. גם אני ממש משתדלת לא לגעת בבנים
ומה חבל בזה בדיוק?

מה הבעיה בלהביא חיבוק למישהו?
זה יכול להיות ממש כיף אבל מי אני שישפוט לא?

כן אבל לפי הדת אסור וזה מה שהם מאמינים אז הם לא יחבקו בשביל הכיף..

נכון, באותו הרגע זה כיף אבל יש בזה משהו בעייתי. לא הייתי רוצה להיות נשואה למישהו שמחבק בנות אחרות
זה ממש יפה ומיוחד לשמור את זה לאחד שלך

אל חשש יש לי עוד זמן

מבאס.
יש לי ידידות שאני כל כך רוצה להביא להן חיבוק ענק, אבל דתיות.

מיותר בעיני

מהמם, חד משמעית.
תחשבו על זה, אישה וגבר ששומרים את עצמם זה לזה עד לחתונה ולא נוגעים בבנים/בנות אחרים/ות בינתיים עד לחתונה וגם לא נוגעים זה בזה עד לחתונה.
תחשבו על היופי הזה - הם שמרו את עצמם והתאפקו עם אחרים בשביל בן/בת הזוג האמיתיים שלהם, הם התגברו על היצר שלהם, והצליחו - זה מהמם בעיניי.
ואז, אח"כ, כשהם מתחתנים, העוצמה וההתרגשות שיש להם רק מחיבוק קטן, ורק מלתת יד זה לזה, תחשבו על המשיכה - וואו ממש זה מטורף.
בנוסף, אני אדבר כאן גם על עניין שמירת הנגיעה בין הבעל לאישה לאחר החתונה - שבועיים כן שבועיים לא (7 ימי נידה, 7 טהורים ואז האישה נטהרת בטבילה במקווה ויש שבועיים שלבעל ולאישה מותר להתחבר שוב ולגעת..), תחשבו למה זה גורם - כל חיבוק הוא בכלל לא מובן מאליו, ולא מותר בכל יום, תחשבו על השמחה שלהם ועל ההתרגשות והגעגוע שלהם זה לזה אחרי שבועיים שלא נגעו אחד בשני. תחשבו איך הלכות שמירת נגיעה הופכות את הנגיעה למשהו מיוחד, ולא למשהו סתמי.
אז כן, קשה מאוד לשמור נגיעה אבל זה בהחלט משתלם ביותר!! וככל שזה קשה יותר - ככה זה הופך למשהו חזק וגדול יותר בזמנים המותרים - האסור חד משמעית בא בשביל המותר, בשביל להעצים את המותר.
בחרתי לא להתייחס לזה ששמירת נגיעה היא חובה מהתורה ושאני חושבת שזה לא בסדר שהיום דתיים לוקחים את עניין שמירת בנגיעה כדבר רשות, אבל לא אשפוט.
ובקצרה: מהמם, כי בלי האיפוק אין התרגשות, וזה נלקח כמובן מאליו, שמירת הנגיעה הופכת את הרגע לעצום.