נמאס לי כבר!!!(פריקה ובקשה לעזרה)

אני עכשיו בכיתה יב והגעתי למסקנה שתקופת הנוער שלי עברה (הזמן הכי טוב בחיים זה גיל הנעורים) ופשוט עצוב כי באמת שזו הייתה תקופה ממש אבל ממש חרא.
יש לי כל-כך הרבה בעיות שלא יודע איך להתחיל.
הבית ספר דפק אותי בכך הרבה דרכים יש לי מזל בכלל אם אוציא תעודת בגרות מלאה,
הוא דפק אותי מבחינת שעות גם אני מסיים ב7-8 כל יום השנה וזה היה דומה כל השנים הקודמות גם כן.
מבחינת חברה- רק בנים אז אף פעם לא דיברתי עם בת, אף פעם לא הייתה לי אהבה, רק דכאון ומלנכוליה.
אני הולך לקבוצה פסיכיאטרית בגלל שיש לי חוסר בחברה, כי אני יותר מידי בלימודים.
ועכשיו לפני שאני עומד לצאת לעולם האמיתי אני פשוט מבין שבוזבזו השנים הטובות של החיים שלי, לא משנה כמה קשה יהיו החיים אחרי זה הם לא יהיו קשים מבחינתי כמו מה שעברתי עד עכשיו מנטלית.
פעם חלמתי מאז שאני בחטיבה תיכון לא חלמתי יותר מחלום 2 בשנה.

אני פשוט רוצה חיים טובים וכרגע אני רואה רק שחור, מישהו יכול לעזור לי?
(גם זה שמחר יש לי שתי מבחנים שאני לא יודע את החומר אליהם לא עוזר לי) ואל תגידו ללמוד כי אחד מהם זה נושא שעוד לא הבנתי את הקונספט והשני זה נושא שאין לי בו את הבסיס ואני צריך להשלים ואין לי זמן.
.
.
.
.
בא לי פשוט לישון לנצח, להפסיק לסבול וזהו