איבדתי את עצמי אל תול הלילה, טסתי גבוה יותר מאשר אי פעם, אבל עדיין הרגשתי קטן, קיבלתי את כנפי, ונפלתי מן הטיסה למיים פתוחים. צף הלאה הרחק מעצמי.. שחיתי בערות של מתחזים, רק כדי להרגיש איך זה להעמיד פנים. אין חלומות באגמים רק מפלצות.. והמפלצות הן החברות היחידות שלי. הם כל מה שהייתי, ולעולם לא אוכל להיות.
עיניים המתים עדיין במיים, ניסיתי אבל הוא דחף בחזרה חזק יותר. מצומצם ומנוון, זה לא מתאים לי. סכינים בגבם של קדושים מעונים, חיה במספוא הבוער. מצומצם ומנוון, זה לא מתאים לי.