11 תשובות
שואל השאלה:
אנונימית, בטח שיש לי את הזכות להתערב, כי התורה אומרת להוכיח ולמחות בעוברי העבירה ואין דבר כזה "איש איש באמונתו יחיה", הפסוק אומר "וצדיק באמונתו יחיה" (חבקוק ב, ד) ופירוש הפסק שהצדיק יחיה בזכות אמונתו בה' (בניגוד לאלה שלא). בגלל שה' הוא אבינו, מלכנו ואדוננו - ברור לבן אכפת לו מכבוד אביו, ועבד שנאמן למלך ולאדונו ימחה על כבוד אדונו. מי שישנא את הדת - הוא רשע, זה בעיה שלו. זה נראה לך נומרל י שלנוא את הדת בגלל שמוחים על כבוד ה'? חוץ ממה שהבאתי פה שמי שלא מוחה בעבורי עבירה מראה לקב"ה בכך שנוח לך עם זה וזה יחשב לו גם לעון השלו (שבת נד ע"ב).
נ.ב. אם מישהו היה פועל נגד האבא (הגשמי) שלך או מדבר נגדו גם לא היית אומרת לו כלום? או אם היית עובדת אצל אדון שמתייחס אלייך בצורה ממש מכובדת ונותן לך את הכל ומישהו שהיא פועל נגדו או מדבר נגדו גם לא היית אומר תכלום לאותו אחד? אפילו הכלב קם על אותו אחד שמעיז לתקוף את אדונו. אם היית מגיבה על כבודם של אביך הגשמי והאדון הגשמי - כל שכן שעלייך למחות על כבודו של אביך שבשמים. האם כבודו יותר קל בענייך, חס ושלום מכבודם של בשר ודם?
אנונימית, בטח שיש לי את הזכות להתערב, כי התורה אומרת להוכיח ולמחות בעוברי העבירה ואין דבר כזה "איש איש באמונתו יחיה", הפסוק אומר "וצדיק באמונתו יחיה" (חבקוק ב, ד) ופירוש הפסק שהצדיק יחיה בזכות אמונתו בה' (בניגוד לאלה שלא). בגלל שה' הוא אבינו, מלכנו ואדוננו - ברור לבן אכפת לו מכבוד אביו, ועבד שנאמן למלך ולאדונו ימחה על כבוד אדונו. מי שישנא את הדת - הוא רשע, זה בעיה שלו. זה נראה לך נומרל י שלנוא את הדת בגלל שמוחים על כבוד ה'? חוץ ממה שהבאתי פה שמי שלא מוחה בעבורי עבירה מראה לקב"ה בכך שנוח לך עם זה וזה יחשב לו גם לעון השלו (שבת נד ע"ב).
נ.ב. אם מישהו היה פועל נגד האבא (הגשמי) שלך או מדבר נגדו גם לא היית אומרת לו כלום? או אם היית עובדת אצל אדון שמתייחס אלייך בצורה ממש מכובדת ונותן לך את הכל ומישהו שהיא פועל נגדו או מדבר נגדו גם לא היית אומר תכלום לאותו אחד? אפילו הכלב קם על אותו אחד שמעיז לתקוף את אדונו. אם היית מגיבה על כבודם של אביך הגשמי והאדון הגשמי - כל שכן שעלייך למחות על כבודו של אביך שבשמים. האם כבודו יותר קל בענייך, חס ושלום מכבודם של בשר ודם?
שואל השאלה:
~same same but different~, הכל בסדר, לא ענית משהו שלא לעניין...
~same same but different~, הכל בסדר, לא ענית משהו שלא לעניין...
שואל השאלה:
ואם מישהן לא מאמין בתנ"ך - זה "ליגיטימי", חס ושלום? מי שלא מאמין בתנ"ך (ובחלקים אחרים מהתורה) - הוא כופר וצריך להתייחס אליו בהתאם. הם אין להם את זכות לא להאמין ולא לי (למחות בהם). הסברתי למה, נכון?
נ.ב. למה את מצייגת את זה כאילו לי חסר משהו בהבנה לא לך?
ואם מישהן לא מאמין בתנ"ך - זה "ליגיטימי", חס ושלום? מי שלא מאמין בתנ"ך (ובחלקים אחרים מהתורה) - הוא כופר וצריך להתייחס אליו בהתאם. הם אין להם את זכות לא להאמין ולא לי (למחות בהם). הסברתי למה, נכון?
נ.ב. למה את מצייגת את זה כאילו לי חסר משהו בהבנה לא לך?
שואל השאלה:
זה נכון שיסבול זה הם ולא אני (כי הם אינם בשליטתי), אבל שבתנאי שהתנגדתי להם והם בכל לזאת לא השתנו. הבעיה שלהם, שלי, אני כן היה אכפת לי מכובד ה' ומחיתי. השאלה שלי היא למה וענים שלכתחילה לא צריך אכפת לנו מכך שעוברים על רצונו של ה' יתברך.
זה נכון שיסבול זה הם ולא אני (כי הם אינם בשליטתי), אבל שבתנאי שהתנגדתי להם והם בכל לזאת לא השתנו. הבעיה שלהם, שלי, אני כן היה אכפת לי מכובד ה' ומחיתי. השאלה שלי היא למה וענים שלכתחילה לא צריך אכפת לנו מכך שעוברים על רצונו של ה' יתברך.
שואל השאלה:
אלוקים הוא זה שאמר להוכיח (את הכופרים אין מצוה להוכיח, אבל יש מצוה לשנוא אותם ולגנות אותם)...
אלוקים הוא זה שאמר להוכיח (את הכופרים אין מצוה להוכיח, אבל יש מצוה לשנוא אותם ולגנות אותם)...
דרך ארץ קדמה לתורה.
מצוות שבין אדם למקום לא שוות דבר אצל אנשים מושחתים מוסרית.
נביאי התנ"ך זעקו את המסר הזה לאורך חצי מהתנ"ך.
לדוגמה - "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ".
הרמב"ם קובע זאת במפורש בהלכות רוצח:
"אף על פי שיש עוונות חמורים משפיכות דמים, אין בהן השחתת יישובו של עולם כשפיכות דמים, אפילו עבודה זרה ואין צריך לומר עריות או חילול שבת, אינן כשפיכות דמים. שאלו העוונות הן מעבירות שבין אדם למקום, אבל שפיכות דמים מעבירות שבינו לבין חברו. וכל מי שיש בידו עוון זה הרי הוא רשע גמור, ואין כל המצוות שעשה כל ימיו, שקולין כנגד עוון זה ולא יצילוהו מן הדין. שנאמר "אָדָם עָשֻׁק בְּדַם נָפֶשׁ עַד בּור יָנוּס אַל יִתְמְכוּ בו".
צא ולמד מאחאב עובד עבודה זרה, שהרי נאמר בו "רַק לא הָיָה כְאַחְאָב אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר לַעֲשׂות הָרַע בְּעֵינֵי ה'... וַיַּתְעֵב מְאד לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַגִּלֻּלִים", וכשנסדרו עוונותיו וזכיותיו לפני אלוהי הרוחות, לא נמצא עוון שחייבו כליה ולא היה שם דבר אחר ששקול כנגדו אלא דמי נבות...".
מצוות שבין אדם למקום לא שוות דבר אצל אנשים מושחתים מוסרית.
נביאי התנ"ך זעקו את המסר הזה לאורך חצי מהתנ"ך.
לדוגמה - "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ".
הרמב"ם קובע זאת במפורש בהלכות רוצח:
"אף על פי שיש עוונות חמורים משפיכות דמים, אין בהן השחתת יישובו של עולם כשפיכות דמים, אפילו עבודה זרה ואין צריך לומר עריות או חילול שבת, אינן כשפיכות דמים. שאלו העוונות הן מעבירות שבין אדם למקום, אבל שפיכות דמים מעבירות שבינו לבין חברו. וכל מי שיש בידו עוון זה הרי הוא רשע גמור, ואין כל המצוות שעשה כל ימיו, שקולין כנגד עוון זה ולא יצילוהו מן הדין. שנאמר "אָדָם עָשֻׁק בְּדַם נָפֶשׁ עַד בּור יָנוּס אַל יִתְמְכוּ בו".
צא ולמד מאחאב עובד עבודה זרה, שהרי נאמר בו "רַק לא הָיָה כְאַחְאָב אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר לַעֲשׂות הָרַע בְּעֵינֵי ה'... וַיַּתְעֵב מְאד לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַגִּלֻּלִים", וכשנסדרו עוונותיו וזכיותיו לפני אלוהי הרוחות, לא נמצא עוון שחייבו כליה ולא היה שם דבר אחר ששקול כנגדו אלא דמי נבות...".
"כשם שמצווה לומר דבר הנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע" לא חכם בכלל לתת ביקורת בקטע דתי לאנשים שלא מאמינים בזה. כמו שלא היית רוצה שיטיפו לך על נצרות אל תנסה לבקר אנשים שלא מאמינים במה שאתה מאמין.
שואל השאלה:
תראו ותראה, לפני שאמרת את מה שאמרת, האם עיינת במשנה ברורה על סימן תרח סעיף ב, הגה מתי אומרים את הדין זה?
תראו ותראה, לפני שאמרת את מה שאמרת, האם עיינת במשנה ברורה על סימן תרח סעיף ב, הגה מתי אומרים את הדין זה?
שואל השאלה:
אנונימית, אני אסיבר לך משהו, אם לא יהיה דין למטה - אז באמת יהיה דין למעלה (קולקטיבי), כך שעיף שיהיה דין למטה ונחסוךאת הדין למעלה. אביא לך את דברי המדרש בזה העניין:
"אמר ר' אליעזר: "אם נעשה הדין למטה - אין הדין נעשה למעלה. ואם לא נעשה הדין למטה - הדין נעשה למעלה" (דברים רבה ה, ה).
אנונימית, אני אסיבר לך משהו, אם לא יהיה דין למטה - אז באמת יהיה דין למעלה (קולקטיבי), כך שעיף שיהיה דין למטה ונחסוךאת הדין למעלה. אביא לך את דברי המדרש בזה העניין:
"אמר ר' אליעזר: "אם נעשה הדין למטה - אין הדין נעשה למעלה. ואם לא נעשה הדין למטה - הדין נעשה למעלה" (דברים רבה ה, ה).
שואל השאלה:
לגבי "הסתירות": בשביל להבין את הפסוק כמו שצריך - צריך ללמוד אותו עם מפרשים. הגמרא במסכת עבודה זרה ד עמוד א מביאה הרבה "סתירות" בין הפסוקים ומיישבת אותן.
לגבי "הסתירות": בשביל להבין את הפסוק כמו שצריך - צריך ללמוד אותו עם מפרשים. הגמרא במסכת עבודה זרה ד עמוד א מביאה הרבה "סתירות" בין הפסוקים ומיישבת אותן.
שואל השאלה:
עד דבר: מה לעשות שהאדם לא אמור לדאוג רק לעצמו, כי אנחנו באותו ספינה ואם מישהו מחליט לעשות לו חור בחדר שלו בתוך הספינה - זה יטביע את כל הספינה. "כל ישראל ערבים זה בזה" (שבועות לט עמוד א).
נ.ב. את יודעת מה היה ההבדל בין אברהם אבינו (עליו השלום) לבין שם ועבר ולמה עם ישראל התחיל דווקא מאברהם אבינו למרות ששם ועבר הם אלה שהיו בזמנו ראשי הישיביות?
עד דבר: מה לעשות שהאדם לא אמור לדאוג רק לעצמו, כי אנחנו באותו ספינה ואם מישהו מחליט לעשות לו חור בחדר שלו בתוך הספינה - זה יטביע את כל הספינה. "כל ישראל ערבים זה בזה" (שבועות לט עמוד א).
נ.ב. את יודעת מה היה ההבדל בין אברהם אבינו (עליו השלום) לבין שם ועבר ולמה עם ישראל התחיל דווקא מאברהם אבינו למרות ששם ועבר הם אלה שהיו בזמנו ראשי הישיביות?
באותו הנושא: