אני מגזימה שאני כועסת? חפרתי אבל אני עצבנית.

רבתי עם חברה שלי כי היא הייתה ממש ממש מגעילה אליי, אבל היא ואחותי התאומה נשארו חברות טובות.
ומאז אחותי לא שמה עליי, רק עליה.
היום במתמטיקה שאלתי את אחותי שאלה אם היא יכולה לעזור לי והיא אמרה שעכשיו היא תפתור ותראה לי איך ועברה חצי שעה ואני מגלה שכל הזמן הזה היא בכלל עזרה לחברה שרבתי איתה, ואמרתי לה את אמרת שתעזרי ואני שעה וחכה והיא כזה שנייה אני עוזרת לה.
דילגתי על זה, ואז היום בשעה האחרונה אנחנו תמיד הולכת ביחד לאוטובוס כי חברות שלי נשארות צהריים ואני לא, אני אני הולכת עם אחותי כי גם היא לא נשארת וגם החברה השנייה.
ואז היום חיכיתי מחוץ לכיתה שלה 10 דקות רק כדי לגלות שהיא לא שם והיא הלכה כבר עם זאת שרבתי איתה, ואז כשבאתי להסעות היא המשיכה לדבר איתה ולא הסתכלה עליי אפילו ובאוטובוס היא הלכה לאחורה לשבת לידה והן מוחקות בקול ממש חזק ולא אכפת לה שאני לבד קדימה.
אני מגזימה? אני תמידד דואגת לה, הסעבה היחידה שהן חברות זה שהייתה לי חבורה גדולה של חברות וניא הייתה לבד אז חיברתי ביניהן כי הרגשתי רע ובהתחלה הן בכלל לא סבלו אותה.