הגיוני שאני מובכת מזה..?

אז ככה, יש לנו עבודה להגשה שהיא חייבת להיות בקבוצות (אסור להגיש לבד) והיום המחנכת שלי בדקה את הקבוצות וחברי הקבוצה..
אז אני יכולה להגיד שאני ילדה שקטה, אין לי ממש חברים בכיתה...
וכשהמורה הגיעה אליי (היא יודעת שאני לבד והיא תומכת במה שאני עושה וממש אוהבת אותי, אני מעריכה אותה על זה אבל לא יודעת למה..)
ושאלה אם מישהו יכול לצרף אותי לקבוצה שלהם... למשך כמה שניות כולם שתקו ואף אחד לא הצביע.. אני הרגשתי כל כך מובכת והמחנכת אמרה שאני לא עושה לבד ועוד משהו אני לא זוכרת..
ואז אחרי השתיקה המביכה הזאת ילדה אחת אמרה שהיא תצרף אותי. אני הייתי שמחה וגם בהלם כי אני כל השנה רגילה לזה שלא מצרפים אותי לשום מקום אלה אם כן המורה אומרת...
הגיוני שזה קצת רודף אותי..? ואני ממש מודה לאותה הילדה שצירפה אותי אבל.. וואו כנראה שאני ממש מנודה..
אני יודעת שזאת אשמתי שאני שקטה כל הזמן ולא מדברת אבל אני לא יכולה.. משהו עוצר אותי מלעשות זאת...