8 תשובות
תמצא תחביב,תצא תבלה אתה צריך להיות הכי בשיא שלך כרגע..חרדה חברתית?ממליצה לך פסיכולוג (אני אישית הייתי ולי זה עזר לביטחון עצמי וללכת ולדבר עם אנשים כי אני פעם הייתי נורא חוששת לגשת לאנשים)
עם אתה רוצה לדבר בפרטי שלח הודעה
אתה יכול להתנדב אפשהו זה יוציאי אותך קצת מהבית ותחפש עבודה לא משנה איפה כי כמה שיותר להיות בבית זה טוב ככה לא תרגיש את זה
שואל השאלה:
אני לא יכול לעבוד אני מפחד להיות בחברת אנשים
אני לא יכול לעבוד אני מפחד להיות בחברת אנשים
אנונימי
אם אתה רוצה אפשר לדבר אני כאן בשבילך! :)
אז תקום ותשנה את זה.
שום דבר לא ישתפר אם תשאר במיטה כל היום ותעשה כלום.
חרדה חברתית? לך לפסיכולוג ותטפל בזה.
מבזבז על כלום? קום לעשות דברים.
אתה חושב שמשהו ישתנה אם תעשה את אותו הדבר כל יום? לא. שום דבר לא ישתנה. אף אחד לא יבוא בוקר אחד וידפוק לך בדלת ויאמר לך "מזל טוב! מצאנו לך חברים ומטרה לחיים, אז אתה יכול לצאת מהדיכי שלך ולהתחיל לעשות דברים!". אף אחד לא יגרום לך לעשות דברים.
תחשוב על זה ככה. אתה מרגיש שבגלל שלא עשית דברים מראש, אתה תקוע אין טעם לעשות משהו, נכון?
אז מה אם במקום זה, תחשוב איך אתה עושה דברים עכשיו, כדי שעצמך מהעתיד לא ירגיש תקוע?
אם תתחיל לקום בבוקר ולעשות דברים שיוכלו לעזור לך אחר כך, אז עצמך מהעתיד יוכל להסתכל אחורה ולומר לך תודה, שעזרת לו להמשיך קדימה.
תחשוב שאתה עושה את זה בשביל מישהו אחר, ולא בשבילך.
תתחיל בלמצוא תחביב, ולעבוד עליו כל יום. לא משנה אם אתה טוב בזה או לא, העיקר שאתה נהנה.
תתחיל ללכת לפסיכולוג, כי נשמע שאתה צריך קצת תמיכה נפשית.
תנסה לצאת מהבית יותר, אולי גם למצוא עבודה בכל מקרה.
תנסה להתחיל לחסוך ללימודים, כדי שתוכל להשקיע את המשך החיים שלך במשהו שתאהב ושכן ישנה.
תנסה להתחיל להכיר אנשים. אולי אפילו לנסות בכל מקרה ללכת לשירות לאומי איפשהו.
אבל אל תוותר לעצמך.
אל תרים ידיים ותגיד שזהו, אין מה לעשות יותר.
אל תתעלם מהתגובה שלי.
אני יושבת עכשיו ב11 בלילה לכתוב את זה כי אכפת לי. ואתה שאלת את השאלה הזאת כי אתה מבין שמשהו לא בסדר, כי אתה רוצה לשנות את זה, כי אכפת לך.
אז אל תתעלם. אל תמשיך הלאה ותשכב במיטה ולא תעשה כלום.
אתה רוצה לשנות את החיים שלך, נכון?
אתה רוצה למצוא לעצמך משמעות, לנצל את החיים שלך ולהנות, נכון?
אז תקום ותעשה משהו עם עצמך! מחר בבוקר תדבר עם ההורים שלך, תבקש מהם עזרה לחזור לעמוד על הרגליים. אם אתה חושב שאתה צריך פסיכולוג כמו שהצעתי, אז תבקש ללכת לפסיכולוג. אם אתה בכל זאת רוצה לתת הזדמנות לשירות לאומי או לעבודה, תבקש מהם עזרה בזה.
ותשתף אותם, כדי שזה לא יהיה סתם רצון קטן שתקוע עמוק בתוך המודע שלך, אלא שעוד אנשים ידעו. שזה יתן לך מוטיבציה.
אתה הרי יודע שמשהו לא בסדר, שאתה בנקודה לא טובה.
אז מחר בבוקר תקום ותשנה את זה.
עכשיו אפילו אם ההורים שלך ערים. תפנה אליהם ותגיד להם שנמאס לך ושאתה רוצה לשנות את המציאות שלך, וצריך עזרה.
אל תשב בחיבוק ידיים.
בהצלחה :)
שום דבר לא ישתפר אם תשאר במיטה כל היום ותעשה כלום.
חרדה חברתית? לך לפסיכולוג ותטפל בזה.
מבזבז על כלום? קום לעשות דברים.
אתה חושב שמשהו ישתנה אם תעשה את אותו הדבר כל יום? לא. שום דבר לא ישתנה. אף אחד לא יבוא בוקר אחד וידפוק לך בדלת ויאמר לך "מזל טוב! מצאנו לך חברים ומטרה לחיים, אז אתה יכול לצאת מהדיכי שלך ולהתחיל לעשות דברים!". אף אחד לא יגרום לך לעשות דברים.
תחשוב על זה ככה. אתה מרגיש שבגלל שלא עשית דברים מראש, אתה תקוע אין טעם לעשות משהו, נכון?
אז מה אם במקום זה, תחשוב איך אתה עושה דברים עכשיו, כדי שעצמך מהעתיד לא ירגיש תקוע?
אם תתחיל לקום בבוקר ולעשות דברים שיוכלו לעזור לך אחר כך, אז עצמך מהעתיד יוכל להסתכל אחורה ולומר לך תודה, שעזרת לו להמשיך קדימה.
תחשוב שאתה עושה את זה בשביל מישהו אחר, ולא בשבילך.
תתחיל בלמצוא תחביב, ולעבוד עליו כל יום. לא משנה אם אתה טוב בזה או לא, העיקר שאתה נהנה.
תתחיל ללכת לפסיכולוג, כי נשמע שאתה צריך קצת תמיכה נפשית.
תנסה לצאת מהבית יותר, אולי גם למצוא עבודה בכל מקרה.
תנסה להתחיל לחסוך ללימודים, כדי שתוכל להשקיע את המשך החיים שלך במשהו שתאהב ושכן ישנה.
תנסה להתחיל להכיר אנשים. אולי אפילו לנסות בכל מקרה ללכת לשירות לאומי איפשהו.
אבל אל תוותר לעצמך.
אל תרים ידיים ותגיד שזהו, אין מה לעשות יותר.
אל תתעלם מהתגובה שלי.
אני יושבת עכשיו ב11 בלילה לכתוב את זה כי אכפת לי. ואתה שאלת את השאלה הזאת כי אתה מבין שמשהו לא בסדר, כי אתה רוצה לשנות את זה, כי אכפת לך.
אז אל תתעלם. אל תמשיך הלאה ותשכב במיטה ולא תעשה כלום.
אתה רוצה לשנות את החיים שלך, נכון?
אתה רוצה למצוא לעצמך משמעות, לנצל את החיים שלך ולהנות, נכון?
אז תקום ותעשה משהו עם עצמך! מחר בבוקר תדבר עם ההורים שלך, תבקש מהם עזרה לחזור לעמוד על הרגליים. אם אתה חושב שאתה צריך פסיכולוג כמו שהצעתי, אז תבקש ללכת לפסיכולוג. אם אתה בכל זאת רוצה לתת הזדמנות לשירות לאומי או לעבודה, תבקש מהם עזרה בזה.
ותשתף אותם, כדי שזה לא יהיה סתם רצון קטן שתקוע עמוק בתוך המודע שלך, אלא שעוד אנשים ידעו. שזה יתן לך מוטיבציה.
אתה הרי יודע שמשהו לא בסדר, שאתה בנקודה לא טובה.
אז מחר בבוקר תקום ותשנה את זה.
עכשיו אפילו אם ההורים שלך ערים. תפנה אליהם ותגיד להם שנמאס לך ושאתה רוצה לשנות את המציאות שלך, וצריך עזרה.
אל תשב בחיבוק ידיים.
בהצלחה :)
מסכימה ^
הרגשתי כיאלו אני כתבתי את השאלה .. אני מבין אותך ברמה שאתה לא מבין. זה באמת מוזר כי יש סוג של מסלול שכולם עוברים, וברגע שאתה נפלת צעד אחד אם זה צבא\שירות לאומי וכו' אתה מרגיש שאתה אלף צעדים מאחורי כולם, וזה קשה. נורא,פשוט צריך להחזיק בתקווה כמה שאפשר..וצעד צעד. הצעד הכי קטן יכול להיות הכי משמעותי ותוך כדאי שאני כותב לך את זה, אני מנסה גם לעודד את עצמי. אני פה אם אתה רוצה לדבר ולנסות לעודד אחד את השני!
באותו הנושא: