מה אתם חושבים על הקטע שכתבתי לזכרה של אורי? פעם ראשונה שאני מפיצה

נשמה יקרה
נפחת רוחך בחזרה
ברחת, ברחת, ברחת

נשמתי אהובתי
נלקחת

גם במותך
הפרחים פרחו
השמיים זרחו

גם במותך הארת
את עולמך

אהובתי, נשמתי
את שפיותי החזרת
את האמונה השבת בי

מה לו לאדם
אם לא האמונה במעשיו?

נשמתי, אהובתי
לא רוצה את ליבי
שירדוף אחר נשמתך

עוד יפגשו דרכנו
בעולם שכולו טוב

אני משחררת
מילותייך ודברייך
נצורות בדרכי

אהובתי

(לזכרה של אורי אכסבכר)