כשאני מאחרת לשיעור כלשהו אני לא נכנסת לכיתה בכלל.

קומי מוקדם יותר ותגיעי לפני הזמן.

אז תגיעי בזמן

אני יכולה להבין אותך ואני מתארת לעצמי כמה זה מצב מלחיץ.
לדעתי או שתקומי מוקדם יותר או שאם השולחן שלך קרוב לדלת, תכנסי מהר ותתיישבי - אל תתני לזה יותר מדי להסב את תשומת לסבך, חבל שתפסידי בגללם.

אני ממש מבינה אותך יש לי חרדה חברתית וגם אני הייתי נשארת בחוץ
רק השנה אני איכשהו מצליחה להיכנס כי זאת שנה מחופפת לפעמים עם פחןת תלמידים גם
תנסי להיכנס בכוח אחרי כמה פעמים זה קצת יותר קל

שואל השאלה:
אנונימית מזדהה קצת

שום דבר לא מספק אותי יותר מלה כבר על החרדה
שבוע שעבר נכנסתי באיחור ועוד אמרתי בוקר טוב למורה עם חיוך
ואני יושבת בקצה השני של הכיתה בכלל לא קרוב לדלת
הכל זה הסיפור שאת מספרת לך בראש
למרות שקשה תגידי לעצמך מול המראה, אני מסוגלת אני יכולה ואני אעשה
ואז בלי לחשוב תיכנסי. האמת שאני מנסה לעשות פעולות כמו רובוט אם היום קשות לי מדי אולי זה עוזר

שואל השאלה:
שמעי אני כיתה יב
יש לי חרדה חברתית רק בבצפר . ליד הילדים האלה כי יש עליי סטיגמה שאני ביישנית, אילמת/סנובית לא יודעת

אני ככ מחכה לסיים את הבית ספר כי היה לי שם נוראי, ילדים התעלמו ממני כל התיכון ותמיד לא הבנתי מה הבעיה האם היא בי? מה לא בסדר איתי.
ושתביני כלכך הרבה אנשים אומרים שאני יפה ומדהימה ובבית ספר פשוט שמים פס על האופי שלי.

מבינה אותך גם אני נראית סנובית וביישנית ולעזאזל אם יכירו אותי מחוץ לבית ספר כני הכי לא
ביישנית כן אבל אני מנהלת שיחות עם אנשים שהכיתה שלי תהיה בהלם אם הם יראו
זה באמת מעצבן.. אבל יכול להיות שזה התחיל מהתרחקות שלך מהסביבה?
זה נבע מזה אצלי אז אני לא יכולה להאשים אף אחד חוץ ממני
יש לך חברות בשכבה?

שואל השאלה:
אין לי חברות בכלל. כי כולם תקועים בחבורות שלהם כמו איזה דוחים. זה אשמתם אפילו לא ניסו להכיר אותי וישר שפטו על ההתחלה כנראה עפ המראה.

וואי היה לי את זה כל שנה שעברה
עבר
כנסי לכיתה תעברי מהר שבי במקום שלך ושכחי ממה שקרה
זהו
רק ככה זה עובד
אני גם יושבת בקצה הכיתה שולחן אחרון
רק שנה שעברה באמת ההיתי צריכה להתגבר על זה ולהאמץ בשביל זה
השנה זה רגיל לגמרי
כמו להיכנס בזמן
לא רואה הבדל

לא הבנתי מה
אם את באה באיחור ונכנסת מה כבר יכול לקרות לך? את פוחדת מהמורה כאילו?

זה מהתלמידים
סתם פחד/רטיה בלי איזה סיבה

אה טוב