מה המצב הכי אפל מבחינה נפשית שהייתם בו?

דיכאון שעדיף שאני לא אספר את מחשבותיי פה.

דכאון וחרדות.

לפני שנתיים. שבאותה תקופה גם סבלתי מהתקפי חרדה כל יום, מדה ריאליזציה, הזיות, חוסר שליטה על עצמי, איבדתי הרבה אנשים וכמעט קפצתי מהחלון לול

קפצתי מהחלון פחות בקטע אובדני אולי יותר בקטע של לברוח מהבית באמצע הלילה וללכת לאיבוד

דיכאון קל- שגרם לי לחצקונים בכמויות והשמנה של 10 קג

אני מניחה שכשרציתי להעלם מהעולם, אבל ממש רצון אמיתי כזה מהלב שאף אחד לא יודע עליו.

התחבטויות עם עצמי,אובדן מישהו קרוב מאוד וחרדות סתמיות.

דיכאון, בולמיה, אנורקסיה (יצאתי אבל אני חוששת שאני חוזרת)
והדיכאון עד עכשיו.

דיכאון ממש קשה.
הייתי נשארת ימים בבית, במיטה.
(וכמובן גם דברים נוספים הנלווים לדיכאון, עדיף שלא אפרט)

ניסיתי להתאבד, כמו שאת רואה לא הצליח, אבל כרגע אני כבר בסדר ומטופלת .

בגיל אחת עשרה התחברתי עם אנשים בגילי שלא היו אנשים שמשדרים אופטמיות במיוחד. לאט לאט זה הכניס אותי לדיכאון נוראי. זה היה ב2017, מאז הספקתי להתאבחן בדיכאון וכרגע אני תחת טיפול.
החיים שלי היו חסרי שליטה לגמרי
זה לא אמור לקרות לילדה בת סך הכל אחת עשרה, אבל זה קרה. אנשים השפיעו עלי. היום אני במקום אחר לגמרי.