נכנסתי לדיכאון

היי, אין לך טעם להיכנס לדיכאון.
תנסה לשמוח, תנסה ללמוד ולהציב לך מטרות בדברים שקשה לך בהם.
תחפש שמחה, ולא דברים שאתה פח בהם.

כשאתה דואג, הכל מרגיש כמו מצב חירום ופאניקה. אבל שים לב לדבר שמשותף לכל החרדות שלך- הם זמניים. כל תחושה של פאניקה מגיעה בסופו של דבר לסיומה, וכל מצב חירום מתפוגג בסוף. תנסה לשאול את עצמך "איך ארגיש לגבי זה בשבוע הבא או בחודש הבא?", קרוב לוודאי שזה לא ידאיג אותך בכלל.
ואל תתייאש אם לא הולך לך בכמה מקצועות, תמיד תאתגר את עצמך ושב ותנסה ללמוד ולהבין, כי אתה כן יכול וכן תגיע רחוק זה פשוט תלוי בדרך החשיבה שלך..

שואל השאלה:
זה שהשקעתי את ה2-3 שנים האחרונות למען התעודת בגרות ואני רואה שאני במגמת ירידה ברוב המקצועות.
על זה שביזבזתי את 6 השנים האחרונות שלי במקום שסבלתי בו כל יום ואמרתי לעצמי שזה ישתלם בסוף ודווקא השנה שינו הכל ככה שאין לי באמת מה לעשות כאן תחשבי שאומרים לך תעבוד שש שנים קבל 100000 שקל ועכשיו בשנה השישית פתאום אומרים לי אתה מקבל רק 1000 שקל בגלל שהיה בעיות בחברה.

שואל השאלה:
כל עוד אני בבית הספר אני ארגיש ככה אולי אחרי סוף שנה ארגיש טוב יותר אבל זה בתנאי שעברתי את הבגרויות ואני ארגיש מסופק רק אם אקבל מעל 90 במתמטיקה ופיזיקה אבל כנראה שזה לא יקרה.

שואל השאלה:
וגם יש לי בעיות עם האמונה שלי, אני מרגיש כאילו שיקרו לי כל החיים כאילו כל החיים אומרים לי שחור ועכשיו שמים אותי בכלא כי אני אומר לבן וזה באמת מה שאני רואה

אל תוותר, אולי אתה תצליח במבחנים, ולגבי אמונה, תבחר את הדרך שלך . תעשה מה שאתה מחליט לנכון.

שואל השאלה:
אין לי את פסח לנוח כי המגמה שלנו לומדת גם פסח 6 שעות כל יום שהוא לא יום טוב.
אני לא חושב שאצליח להוציא עובר בספרות וגמרא.

אוקי,נשמע שיש לך פחות זמן להשלים את זה, אולי תדבר עם ההורים שלך על הקושי שאתה עובר בלימודים ושאתה צריך עזרה בזה ?

היי אנונימי יקר.

אני מבינה מדבריך שכרגע הלימודים הם מאד משמעותיים בשבילך. ואתה נשמע לי בחור עם שאיפות גבוהות האמת שכשחווים עוד ועוד חוסר הצלחה באמת ממש בלתי אפשרי לנסות להסתכל קדימה, הכל נראה כה חשוך וקודר

להגיד לך שזה זמני? שזה יגמר? את זה אתה יודע. השאלה היא באמת איך אתה עובר את זה כרגע. בלי להרגיש שזה "הכל או לא כלום" ובלי שזה עד כדי כך יפגע בחיים שלך. זה באמת לא שווה את זה. זאת אומרת החיים שלך שוים הרבה יותר מזה והתרומה שלך לעולם מסתכמת בהרבה יותר מעוד 30 נקודות במקצוע כלשהו. אז נכון, זה מבאס. אתה משקיע כל כך הרבה ואינך רואה תוצאות, אבל כנראה שיש לזה סיבה.

הבנתי מדבריך שבעבר זה לא היה כך. האם משהו השתנה לאחרונה? האם אתה גם פחות מצליח להקדיש את הזמן/ ריכוז ללמידה או שאתה מופתע רק כשמגיע הציון? יש הבדל.

כמו שאנשים כאן הגיבו לך, זה באמת עניין של סדר עדיפויות. רק כמו שאני מבינה זה באמת ממש קשה להשלים עם העובדה שלא תהיה לך תעודת בגרות או שהיא לא תהיה כמו שדמיינת. אני מקווה שאתה לא נמצא לבד בכל הפלונטר הזה ויכול לשתף הורים או אנשי חינוך - באמת שיש לך כאן עוד חצי שנה משמעותית שכדאי שתחשוב עם עוד מישהו איך אתה עובר אותה. ואני מאמינה שתמצא את הדרך. להבין מהן נקודות התורפה ולהתגבר עליהן - החל בלראות מה הגורמים לירידה בתפוקה שלך ובמציאת פתרונות, ועד לבניית תוכנית שתאפשר לך איזון בלמידה נורמלית יחד עם השלמה שאתה באמת עושה את הדבר הנכון, גם אם זה כרוך בויתור על ציון מסוים, למען השלימות הנפשית שלך.

אני רוצה להזמין אותך למקום בו תוכל לפרוש את הקשיים, ולנסות להעלות את התחושות והרגשות שעולים לך. אני מתנדבת באתר שנקרא סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ויש לנו צ'אט שפעיל כל ערב (חוץ משישי) בין השעות 21:00 ל24:00. אתה מוזמן להגיע כבר הלילה אם תרצה, או בכל לילה אחר, ולהיות מול מישהו שמקשיב ותומך בך. אנחנו נעשה הכל בשביל לעזור. https://sahar.org.il.

ו זה באמת יגמר בסוף. למעשה - זו גם הפעם היחידה שתצטרך לעבור את זה, לנסות להשתלט ביחד על כל כך הרבה תחומים שחלקם ממש לא מדברים אליך, ולעמוד בלחץ אטומי. עוד קצת ו תוכל לבחור משהו שבאמת אתה אוהב, להתמקד בו וגם להצליח בו. ואני מאמינה שתוכל לעשות את זה עם כל תעודת בגרות שהיא. עכשיו זה אולי נראה לך משמעותי אבל בחיים האמיתיים זה תכלס תופס הרבה פחות.

שלך,
מתנדבת סה"ר.