תתגעגעו לתיכון שלכם?

לא חושבת

עוד לא ראיתי אותו

לא.

איכ לא

עוד לא סיימתי אבל חושבת שאתגעגע

לא . אפשר להבין את זה כבר לפי השם שלי.

כן

אני לא מתגעגעת ושמחה שאני לא שם.

כן, ברור.
אני חושבת שכרגע אני מתלוננת כי זה טבע האדם, להתלונן כי הוא מרגיש עומס / אי נוחות.
אנחנו מעריכים דברים רק כשאנחנו מסיימים אותם / מאבדים אותם.
אני אתגעגע לתיכון שלי, מאוד.
אבל לגיל הזה - אני ממש לא אתגעגע.

כן חח... התיכון שלי נראה כמו קולג' בחו"ל, הושקע בו המון כסף לבנייה מחדש והוא על שטח שאפשר לבנות בו קניון חח אז כן זה אחד הדברים שיהיה קשה לעזוב אבל מעבר, את מרגישה בתוך חממה שאת קמה יום אחד ומגלה שזה לא השגרת חיים שלך אלא רק פלטפורמה שעברת 12 שנים וזה לא חוזר יותר להיות ככה, והאווירה, והחברים... אני ללא ספק אתגעגע

מאוד
כיף לי ממש עם הכיתה שלי
עם החברים שלי
וגם עם החברים בשכבה

ממש אבל ממש אבל ממש לא!!

פעם חשבתי שלא.
עכשיו כשזה מתקרב, הרגע לעזוב, מתחילים החששות הפחדים והגעגועים שלי. אני בטוחה שאתגעגע במידה מסוימת להרבה דברים.
יש הרבה אנשים שיהיה לי פשוט מוזר לא לראות אותם כל יום (למרות שביב כבר מאמצע השנה לא רואים הרבה אנשים כל יום אבל הבנת את הכוונה), ויש אנשים שאני יודעת שבלי הבית ספר הקשרים שלנו יתערערו ואולי אפילו יופסקו.
אני אתגעגע להרבה דברים כן, אולי לפעמים יותר מידי.

לא

ממש לא

חחח ממש ממש ממש לא. אני שונא בית ספר ואת התיכון בכלל זה ממש גיהנום התיכון. ממש לא אתגעגע וב20.6.21 אני ארוץ מהבית כלא הזה כאילו אין מחר ולא אסתכל לאחור.

מאוד.

לא, בכלל לא