למה כל כך קשה להיות מרוכזים ברגע הזה?

לילה,
זה הזמן בו המחשבות תמיד צצות

כי המחשבות משתגעות כרגע או שזה רק אצלי חח

זה קשה..
המחשבות נכנסו תלדמיון

יש לאדם תכונה כזאת שהוא תמיד משווה את מה שקרה בעבר למה שקורה בהווה, ואת ההשלכות והסיכונים שזה יגרום לעתיד.
לפעמים זה לא כל כך קל 'לחיות את הרגע'.

בלילה, המערכת האוטומטית שלנו נכבת בגלל חוסר בגירוי באונה המצחית, ככה שהאונות ה"אחוריות" פועלות, והן האונות החושבות (בעיקר האונה הרקתית), מה שגורם לנו להרהר בדברים. בד"כ הן לא עובדות כי המוח נותן להן פחות אנרגיה, אחרי הכל, הן לא יעילות אבולוציונית, אבל האונות האלו הן אלה שמעניקות לנו את המדע, הכלכלה, הפילוסופיה, ההבנה שלנו על העולם ואת ההבנה, אפילו זה שאנחנו יודעים את זה שהן אלה שמעניקות לנו את כל הדברים האלה, ואפילו הקישור שהיה אצלכם כשאמרתי "כל הדברים האלה", הוא בזכות אותן האונות.

כי עדיין לא אימנת את מוח הקוף שלך (לפי רעיון המדיטציה לפחות שבישבילי התגלה כנכון)

בלילה זמן המחשבות מגיע, זה זמן הדימיון לפעול.