אם עברתם חרם בעבר הייתם מספרים לכאלה שאתם רק עכשיו הכרתם?הייתם רוצים שידעו?

לא שזה סוד או משהו
אבל זה פשוט לא עובר לי במחשבה של לספר כאילו אני לא רואה צורך לדבר על מה שהיה ביסודי
היה ונגמר

שואל השאלה:
ונגיד זה השפיע עליך ממש וזו הסיבה שאת מתנהגת בצורות שונות לפעמים והיית רוצה שהם יבינו מאיפה ולמה זהמגיע. היית מספרת?

לא יצא לי לספר לאף אחד כמעט.
דווקא לא הייתי רוצה שידעו אבל גם לא היה אכפת במקרה ויגלו.
כי אין לי כוח לדבר על תקופות רעות..
אני מבינה אותך, נהיית לי חרדה חברתית ורציתי שאנשים ידעו למה אני מתנהגת ככה, אז לא סיפרתי על החרם רק סיפרתי לקרובים שאני ככה כי יש לי חרדה ודיכאון.

שואל השאלה:
ויש לכם חברים טובים למרות שהם לא יודעים עליכם אתזה?

במידה והעבר שלי כן משפיע עלי בצורה כלשהי בהווה,וזה ניכר לעין אז אני חושבת שכן הייתי משתפת
האמת לא יודעת כי קשה לי לומר נקודת מבט על דבר שאני לא נמצאת בו..

כן אבל הם לצחוקים ובילויים פחות לקטעים הפחות טובים.
וערכתי דרך אגב

לא, אני אישית לא סיפרתי כמעט לאף אחד

הייתי רוצה שידעו אבל לא הייתי מספרת ממש כאן ועכשיו, כי בכל זאת, הכרתי אותם רק עכשיו, אני לא יכולה ליפול עליהם עם הצרות שלי, ומי בכלל יודע שהם רוצים להישאר בחיים שלי.

לא הייתי מספרת למישהו שהכרתי רק עכשיו