אני מרגישה כמו אוויר אף אחד לא רוצה להיות בחברתי

אין ליי חברים אמיתיים, מעולם לא היו ליי ולא יהיו ליי...
תמיד אניי לבד, ושיש חופש או אני ככ רוצה ללכת אם חברות ומפנטזת על זה, הן לא רוצות

לדוגמא היום ואתמול התכנון היה לצאת עם חברות ולהצטלם, לא עשיתי את זה מעולם.

תמיד זו אני, מעולם לא תהיה מישהיא אחרת מלבדי...

אני תמיד זו שבוכה או שנפגעת, ותמיד לועגים לי שלא יצא ממני שום דבר.

מתי זה יסתיים כל זה? החשק שלי כבר לחיות נאבד.

כל התקווה שלי והילדות נהרסה בבת אחת.
כל מה שחלמתי עליו התנפץ לי מול שתיי עיניי...

אני כבר מאבדת את הסבלנות , לאט לאט נכנסת לדיכאון עמוק ופורצת בבכי.

מה לעשות? איך אני יכולה לרכוש את החברים שמעולם לא היו לי? איך אני יכולה להרגיש עיניין בחברה? כל החשק לצאת ולבלות נהרס לי...