אם בעצם אשמיד כל דבר שמוכיח את הקיום שלי, אני אחשב בתור משהו דמיוני לאנשים שהכירו בי? כאילו,

חח כן

יש גיבור על כזה של מארוול, הכוח על שלו זה שאי אפשר לתעד אותו בשום צורה, לא פיזית ולא בזיכרונות. כל מי שרואה אותו יודע שהוא קיים אבל ברגע שכבר לא מסתכלים עליו לא זוכרים שהוא קיים בכלל. אז אם את מוחקת את כל התיעוד וההוכחות לקיום שלך זה כולל גם זיכרונות ואז אפילו לא יהיה אפשר לדמיין אותך

אולי אני אשתמש בזה לספר שלי;-;

לא.
אם הם הכירו אותך את חרותה להם בזיכרון, וזה שווה יותר מכל חפץ/תמונה או דבר שהיה שייך לך. את לא תחשבי למשהו דימיוני.

לצורך הדוגמה, יש אנשים שלעולם לא ראו את אלוהים, לעולם לא הרגישו את אלוהים ואין להם שום דבר שמוכיח להם באופן חד משמעי את קיומו (בלי קשר ליהדות), האם זה אומר שהם משוגעים אם הם מאמינים בו ומספרים שהוא יצר את היקום?
זה אפילו יותר קיצוני מהמקרה שהצגת, וגם בו הם לא נחשבים למשוגעים.

חוץ מזה שאת לא איזה דבר מטורף שצריך להטיל ספק בקיומו, את בסך הכל בן אדם כמו כל המיליארדים בעולם.

שואל השאלה:
אני מתכוונת^
אם אעלם וכל ההוכחות שאי פעם הייתי קיימת יעלמו, אז לא יכולות למצוא אותי בעצם, כי תגיד לשוטרים לחפש מישהי שאין לך תמונה שלה , או שאתה יודע איפה היא נמצאת. אם למשל תתן פרטים, הפרטים לא יהיו קיימים כי אותו בן אדם פשוט לא קיים כי נמחקו כל הראיות לקיומו.

את שאלת אם תחשבי למשהו דימיוני לאנשים שהכירו בך, לא רק לאלה שלא הכירו.

חוץ מזה, שלא בהכרח, אבל זה יהיה מוזר ומחשיד קצת לאלה שלא הכירו אותך.

שואל השאלה:
כן^

זה קצת כמו השאלה אם עץ נפל ביער ואף אחד לא שמע אולי הוא לא נפל?
או שאם אני בטיול מחוץ לארץ, ואני מספרת על מישהו שפגשתי, תחשבי שאני משוגעת ? לא, נכון? גם אם את לא יכולה להוכיח את זה

אין כזאת שאלה...
השאלה היא "אם עץ נפל ביער ואף אחד לא שמע, האם הוא השמיע רעש?"

נו אותה כוונה