7 תשובות
למה הכוונה בדיכאון קשה?
ראש מגנזיום איזה קינג אתה!
שואל השאלה:
כזה שאי אפשר לתפקד איתו, בקושי לצאת מהמיטה
כזה שאי אפשר לתפקד איתו, בקושי לצאת מהמיטה
אנונימית
הייתי בדיכאון ממש קשה, ברמה שהייתי עייפה כל יום אפילו שהייתי ישנה מהרגע שחזרתי הביתה מהבית ספר עד לבוקר למחרת. הדרדרתי בציונים כי לא למדתי, עם החברות הייתי צוחקת ואחרי שהצחוקים נגמרו הרגשתי משהו חלול וריק בפנים
כשהייתי יוצאת עם חברות זה היה סיוט, הייתי עייפה, והייתי אדישה ואילצתי את עצמי להשתתף בצחוקים.
ירדתי במשקל ולא התעסקתי יותר בשום דבר. רק ישנתי וגלשתי בסטיפס
אני חושבת שמה שהוציא אותי מהדיכאון זה העובדה שלמרות הקושי כן המשכתי לחפש פיתרון לבעיה שהייתה לי שגרמה לדיכאון גם אם ההתעמקות בבעיה עצמה רק העמיקה אותי בדיכאון וגרמה לי לבכות יותר
בסוף גיבשתי תכנית איך אני אפתור את זה ובשלב מסוים הרגשתי שנמאס לי להרגיש ככה , אז המקום לישון התחלתי קצת לשבת מול השולחן בבית, קצת לקשקש, קצת לעשות שיעורי בית
ולאט לאט לקח 3 שנים אבל יצאתי מזה בסוף
כשהייתי יוצאת עם חברות זה היה סיוט, הייתי עייפה, והייתי אדישה ואילצתי את עצמי להשתתף בצחוקים.
ירדתי במשקל ולא התעסקתי יותר בשום דבר. רק ישנתי וגלשתי בסטיפס
אני חושבת שמה שהוציא אותי מהדיכאון זה העובדה שלמרות הקושי כן המשכתי לחפש פיתרון לבעיה שהייתה לי שגרמה לדיכאון גם אם ההתעמקות בבעיה עצמה רק העמיקה אותי בדיכאון וגרמה לי לבכות יותר
בסוף גיבשתי תכנית איך אני אפתור את זה ובשלב מסוים הרגשתי שנמאס לי להרגיש ככה , אז המקום לישון התחלתי קצת לשבת מול השולחן בבית, קצת לקשקש, קצת לעשות שיעורי בית
ולאט לאט לקח 3 שנים אבל יצאתי מזה בסוף
אנונימית
אוקי כדוריים לא היה לי, אבל קושי לצאת מהמיטה היה בהחלט וגם השאלות המעצבנות האלו מה מהות החיים בשביל מה אני חייה? שום דבר לא משתנה, זה ישאר ככה לנצח, למה רק אני ככה וכו...
יצאתי מכל זה עם הזמן, בעיקרון המשבר הגדול שלי היה בכיתה ט שנה שלמה פשוט חוויתי את הלבד והדיכאון ובסופו של דבר כל בנאדם כשהוא מגיע למקום שאין ממנו עוד לאן לרדת כמו שקרה לי אז הוא ינסה לעלות למעלה...
יצאתי מהדיכאון ברגע שהבנתי שאני תקועה באותו מצב כבר שנה שלמה ואולי כדי לי לנסות להזיז דברים... עכשיו לי לקח שנה להבין את זה אולי לך יקח חודש או כמה שזה יקח... אבל מה שבטוח זה לא ישאר ככה לנצח הדיכאון בא והולך עד שמתרגלים לחרא הזה.
יצאתי מכל זה עם הזמן, בעיקרון המשבר הגדול שלי היה בכיתה ט שנה שלמה פשוט חוויתי את הלבד והדיכאון ובסופו של דבר כל בנאדם כשהוא מגיע למקום שאין ממנו עוד לאן לרדת כמו שקרה לי אז הוא ינסה לעלות למעלה...
יצאתי מהדיכאון ברגע שהבנתי שאני תקועה באותו מצב כבר שנה שלמה ואולי כדי לי לנסות להזיז דברים... עכשיו לי לקח שנה להבין את זה אולי לך יקח חודש או כמה שזה יקח... אבל מה שבטוח זה לא ישאר ככה לנצח הדיכאון בא והולך עד שמתרגלים לחרא הזה.
שואל השאלה:
במקרה שלי, הייתי בדיכאון מאובחן מ2016 וכמובן שהיו תקופות קלות יותר וקשות יותר אבל עכשיו אני מרגישה סוף כל פאקינג סוף שאני במקום יותר טוב ושאני באמת מתקדמת ועושה עם עצמי משהו
אז אשמח לשמוע סיפורים על אנשים שהיו במצב שלי, בשביל הדרך שעוד נשארה לי ובשביל אחרים
כולנו חזקים יותר ממה שאנחנו חושבים!
במקרה שלי, הייתי בדיכאון מאובחן מ2016 וכמובן שהיו תקופות קלות יותר וקשות יותר אבל עכשיו אני מרגישה סוף כל פאקינג סוף שאני במקום יותר טוב ושאני באמת מתקדמת ועושה עם עצמי משהו
אז אשמח לשמוע סיפורים על אנשים שהיו במצב שלי, בשביל הדרך שעוד נשארה לי ובשביל אחרים
כולנו חזקים יותר ממה שאנחנו חושבים!
אנונימית
אני לומדת להסתכל על דברים בחיוביות, כמובן שזה לא ממש עוזר במאה אחוז.. אבל הוציא לי רגל אחת מהבוץ.. הסוד הוא עם כל הקושי להכריח את עצמכם לחיות חיים רגילים ולזייף אושר עד שהוא יגיע לבד. כח זה אחרי שנצתי לעצב והכאב להיות, שקיבלתם אותו עם ההבנה שהכאב הוא לא אתם, הוא רק נח בלב שלכם קצת. ואז הוא עוזב
גם אם זה רק לתקופה, זה יותר טוב מלחיות לתוך זה.. אני מקווה שבעוד שנה אניה במקום אחר מעכשיו
גם אם זה רק לתקופה, זה יותר טוב מלחיות לתוך זה.. אני מקווה שבעוד שנה אניה במקום אחר מעכשיו
אנונימית
באותו הנושא: