9 תשובות
שואל השאלה:
נכון, אבל להתחיל לשמוע אותם אחרי הסרט ולהעריך אותם אחריו זה לא
נכון, אבל להתחיל לשמוע אותם אחרי הסרט ולהעריך אותם אחריו זה לא
מה זה פייר?
ומה אכפת לך מתי הבן אדם התחיל לשמוע מוזיקה מסוימת.. אם הוא אוהב שישמע.
ומה אכפת לך מתי הבן אדם התחיל לשמוע מוזיקה מסוימת.. אם הוא אוהב שישמע.
לא מסכימה.
יש מצב שלא הכרנו אותם מהסרט
ואז הכרנו והתאהבנו.
יש מצב שלא הכרנו אותם מהסרט
ואז הכרנו והתאהבנו.
הכי מסכימה בעולם! פתאום כל הפרחות בכיתה שלי עפות עליהם כאילו לא יודעת מה אבל לפני חצי שנה כולם צחקו עליי שזאת מוזיקה של זקנים וכאלה
אנונימית
מה רע בכך שהם הכירו את קווין רק אחרי הסרט?
אם הפוסט הזה היה באנגלית הייתי מעלה את זה לr/gatekeeping. ולא זה לא נחשב "פייק" כי לדעתי אין גם "טרו". מוזיקה זה עניין של הנאה, לא של תחרות.
וזה מגיע ממישהו ששמע קווין מאז כיתה ג
ממש לא, נו באמת איזה ילדותי.
זה מחשבה של ילד בן 12 שחושב שהוא המעריץ היחידי בעולם ומפחד לאבד את המקום שלו.
במקום לבכות על זה שעוד אנשים התחילו לאהוב אותם, תשמח שהלהקה שאתה אוהב נהייתה פופולארית בקרב הדור החדש.
וואלה אני התחלתי לשמוע אותם אחרי הסרט. למה? כי כשגדלתי אף אחד בסביבה שלי לא שמע אותם אז לא נחשפתי לזה. נחשפתי לראפרים שנראים כמו סקיטלס וללהקות של סדרות ילדים (ביג טיים ראש וזה), לא נחשפתי ללהקות כמו קווין, גאנז, אירוסמית וכו.
ראיתי את הסרט ומשהו שם נורא סיקרן אותי, אז התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלהם והתחלתי לקרוא על הסיפור האמיתי ועל כל אחד מחברי הלהקה.
ולהגיד לך את האמת אחי אני הכי לא פייק בעולם. פייק זה מישהו שאומר את מה שאתה אומר עכשיו.
למה אנחנו פה? מה זה יעזור לריב? מה זה משנה כמה זמן כל אחד מכיר אותם? מה זה משנה כמה כל אחד יודע על חברי הלהקה? מה שחשוב זה המוזיקה. מה שצריך לאחד את כולנו זה לא מספר השנים שכל אחד מכיר ושומע את השירים שלהם, אלא ההערכה שלנו לשירים והרגש שהם יוצרים אצלינו.
אמנם אתה אוהב אותם כבר כמה שנים טובות, אבל נראה שלא למדת כלום מלשמוע אותם.
זה ממש לא מה שפרדי היה רוצה שמעריצים שלו ושל החברים שלו יעשו, להשוות מי מעריץ "יותר טוב", במקום מה השיר הכי מרגש או לאיזה אלבום יש את סדר השירים הכי חכם.
תתבגרו, נו באמת!
זה מחשבה של ילד בן 12 שחושב שהוא המעריץ היחידי בעולם ומפחד לאבד את המקום שלו.
במקום לבכות על זה שעוד אנשים התחילו לאהוב אותם, תשמח שהלהקה שאתה אוהב נהייתה פופולארית בקרב הדור החדש.
וואלה אני התחלתי לשמוע אותם אחרי הסרט. למה? כי כשגדלתי אף אחד בסביבה שלי לא שמע אותם אז לא נחשפתי לזה. נחשפתי לראפרים שנראים כמו סקיטלס וללהקות של סדרות ילדים (ביג טיים ראש וזה), לא נחשפתי ללהקות כמו קווין, גאנז, אירוסמית וכו.
ראיתי את הסרט ומשהו שם נורא סיקרן אותי, אז התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלהם והתחלתי לקרוא על הסיפור האמיתי ועל כל אחד מחברי הלהקה.
ולהגיד לך את האמת אחי אני הכי לא פייק בעולם. פייק זה מישהו שאומר את מה שאתה אומר עכשיו.
למה אנחנו פה? מה זה יעזור לריב? מה זה משנה כמה זמן כל אחד מכיר אותם? מה זה משנה כמה כל אחד יודע על חברי הלהקה? מה שחשוב זה המוזיקה. מה שצריך לאחד את כולנו זה לא מספר השנים שכל אחד מכיר ושומע את השירים שלהם, אלא ההערכה שלנו לשירים והרגש שהם יוצרים אצלינו.
אמנם אתה אוהב אותם כבר כמה שנים טובות, אבל נראה שלא למדת כלום מלשמוע אותם.
זה ממש לא מה שפרדי היה רוצה שמעריצים שלו ושל החברים שלו יעשו, להשוות מי מעריץ "יותר טוב", במקום מה השיר הכי מרגש או לאיזה אלבום יש את סדר השירים הכי חכם.
תתבגרו, נו באמת!