3 תשובות
בתוך הפסוקית חייב נשוא ונושא, מחוץ לפסוקית בד"כ יש את שניהם אבל יש משפטים שאין. (עם פסוקית נשוא או נושא)
כמו: ידוע שהלכתי לחבר.
לשאלה - אם כל הנשואים והנושאים יהיו בתוך הפסוקית, לא יהיה מה שיפתח אותה בצורה הגיונית אז את חייבת לפחות אחד מהם בעיקרי כדי שזה יהיה משפט מורכב.
כמו: ידוע שהלכתי לחבר.
לשאלה - אם כל הנשואים והנושאים יהיו בתוך הפסוקית, לא יהיה מה שיפתח אותה בצורה הגיונית אז את חייבת לפחות אחד מהם בעיקרי כדי שזה יהיה משפט מורכב.
שואל השאלה:
אז בפסוקית חייב נשוא ונושא אבל בעיקרית לא חייב?כאילו גם אפשר שיהיו שניים מהם בפסוקית ובעיקרי לא יהיה?
אז בפסוקית חייב נשוא ונושא אבל בעיקרית לא חייב?כאילו גם אפשר שיהיו שניים מהם בפסוקית ובעיקרי לא יהיה?
כדי שתפתח פסוקית במשפט הגיוני *חייב* להיות נושא או נשוא (או שניהם רוב הפעמים) בעיקרי.
בתוך הפסוקית *תמיד* יש נושא ונשוא (ולעיתים רחוקות יותר אם זו פסוקית בהריון או משפטים יותר מורכבים)
בתוך הפסוקית *תמיד* יש נושא ונשוא (ולעיתים רחוקות יותר אם זו פסוקית בהריון או משפטים יותר מורכבים)
באותו הנושא: