9 תשובות
חווים חוסר התאמה לשיטת המערכת החינוכית שמתקיימת כיום בישראל.
עריכה: מסכימהv
עריכה: מסכימהv
מפוזרת, לא מסוגלת להתרכז, בורחת כל פעם לדברים אחרים, יותר "שטוטניקית", הדעת שלי מוסחת מאוד בקלות...
ואיך זה יותר נראה בפועל- ללמוד למשל זה די בלתי אפשרי לעשות את זה בצורה יעילה, אם אני אנסה לפתור תרגיל במתמטיקה אני אתבלבל בדברים טיפשיים של פלוסים ומינוסים ואשכח דברים מאוד בסיסיים, או אם זה בכתיבה כל מי שמכיר אותי יכול להעיד על כך שלפעמים אני פשוט באמצע (זה ליטרלי התממש כאן תראו בהיסטוריית עריכה) שיחה אומרת משפט רגיל בסך הכל ובתוכו פתאום איזה מילה רנדומלית לא קשורה שכנראה דומה למילה אחרת במשפט, או שגיאות כתיב הזויותת כמו במקום "חוויות" רושמת "חביות" ואני כזה מה... 0.0
ואיך זה יותר נראה בפועל- ללמוד למשל זה די בלתי אפשרי לעשות את זה בצורה יעילה, אם אני אנסה לפתור תרגיל במתמטיקה אני אתבלבל בדברים טיפשיים של פלוסים ומינוסים ואשכח דברים מאוד בסיסיים, או אם זה בכתיבה כל מי שמכיר אותי יכול להעיד על כך שלפעמים אני פשוט באמצע (זה ליטרלי התממש כאן תראו בהיסטוריית עריכה) שיחה אומרת משפט רגיל בסך הכל ובתוכו פתאום איזה מילה רנדומלית לא קשורה שכנראה דומה למילה אחרת במשפט, או שגיאות כתיב הזויותת כמו במקום "חוויות" רושמת "חביות" ואני כזה מה... 0.0
הסחת יתר. חוסר יכולת להתרכז במשהו אחד לאורך זמן.
יואו מרגלית זה בדיוק מה שיש לי
רק שזה לא מאובחן אצלי
רק שזה לא מאובחן אצלי
אם אני אנסה להתרכז במבחן, אני אשמע את הכל ולא אצליח להתרכז. אני אשמע את הדלת שנפתחת ונסגרת מהרוח, את הרעשים של העברת עמוד במבחן, את התיפוף המעצבן של התלמיד מימין ואת הצעקות מבחוץ של תלמידים שסיימו ללמוד. אני גם אשמע את המטוסים, את הרעשים הקטנים והלא מורגשים והכל יסיח את דעתי ויציף את מוחי ואני לא אפסיק לחשוב על דברים ממש אקראיים כמו: "מה הקראש שלי עושה כרגע?" או "מי המציא את המטען הנייד?" או משהו בסגנון.
אבל זה לא הכל, יש עוד:
אני לא מסוגלת לאכול מסודר. אני תמיד מנשנשת אוכל במקום לאכול ארוחה טובה באופן מסודר וזה ממש לא טוב:/
אני גם מגיעה למקומות(למשל המקרר) ושוכחת מה רציתי לעשות ואיך הגעתי לשם.
אני עובדת על מצב אוטומטי ולא שמה לב לפרטים קטנים. מעין מצב של ריחוף אבל אני לא באמת *שם*.
אני לא יודעת לספר סיפורים באופן טוב. אני דוחפת נושאים שונים בזמן שאני מספרת סיפור כי אני נזכרת בהם ואז בסוף, אני לא מסיימת לספר את הסיפור.
אני גם חושבת יותר מדי על דברים...
למשל, כשאני מארגנת בגדים בשלוש בלילה, אז אני מנסה להבין מה יותר יחמיא לי ליד הקראש כדי שיהיה יותר סיכוי שיחבב אותי(בשלוש הדקות הקצרות שאנחנו אולי ניצור בהן תקשורת).
גם קשה לי להרדם, למשל עכשיו: השעה היא חמש דקות ל4 לפנות בוקר ואני לא מסוגלת להרדם כי הראש שלי מפוצץ ממחשבות לגבי מחר. אני עייפה אבל לא מסוגלת לנוח. זה מחרפן.
אבל זה לא הכל, יש עוד:
אני לא מסוגלת לאכול מסודר. אני תמיד מנשנשת אוכל במקום לאכול ארוחה טובה באופן מסודר וזה ממש לא טוב:/
אני גם מגיעה למקומות(למשל המקרר) ושוכחת מה רציתי לעשות ואיך הגעתי לשם.
אני עובדת על מצב אוטומטי ולא שמה לב לפרטים קטנים. מעין מצב של ריחוף אבל אני לא באמת *שם*.
אני לא יודעת לספר סיפורים באופן טוב. אני דוחפת נושאים שונים בזמן שאני מספרת סיפור כי אני נזכרת בהם ואז בסוף, אני לא מסיימת לספר את הסיפור.
אני גם חושבת יותר מדי על דברים...
למשל, כשאני מארגנת בגדים בשלוש בלילה, אז אני מנסה להבין מה יותר יחמיא לי ליד הקראש כדי שיהיה יותר סיכוי שיחבב אותי(בשלוש הדקות הקצרות שאנחנו אולי ניצור בהן תקשורת).
גם קשה לי להרדם, למשל עכשיו: השעה היא חמש דקות ל4 לפנות בוקר ואני לא מסוגלת להרדם כי הראש שלי מפוצץ ממחשבות לגבי מחר. אני עייפה אבל לא מסוגלת לנוח. זה מחרפן.
^ אומיגאדד אף פעם לא הזדהתי כלכך עם מישהו וואוו זה כמו לקרוא משהו שאני כתבתי רק הרבה יותר טוב ממני
מזדהה גם^
(מרגלית, תראי הסטורית עריכה של תשובה ראשונה)
(מרגלית, תראי הסטורית עריכה של תשובה ראשונה)
^ חחח אומייגאדד!! איזה מגניב זה אשכרה קרה!! וואי אדיר
חחח
בדיוק אותה מילה שנתת כדוגמא
בדיוק אותה מילה שנתת כדוגמא
באותו הנושא: