ממה נגרמת חרדה חברתית?

חוסר ביטחון
על סמך כל מיני דברים מהעבר

לא בהכרח על דברים מהעבר...
פשוט חוסר ביטחון עצמי

זה באמת יכול לנבוע מכל דבר כמעט.
לרוב או לפחות אצלי, זה יותר משחקי מוח פסיכולגי. לא בהכרח חוסר ביטחון

גנטיקה.
קשר כושל עם ההורים בגילאי תינוקות וילדות(לדוגמה: פיתוח של נרקיסיזם לא-בריא)
דחיות רבות מצד החברה.

וואו ממש לא נכון^
זה יכול לקרות *גם* מהסיבות האלה אבל זה לרוב בגלל סיבות אחרות

כמו מה?
לא כתבתי בינתיים משהו שאחרים כאן לא כתבו.
חוץ מזה שאני כותב את הדברים האלה כי אני קראתי על כך בלימודים ושיחות עם פסיכולוג.

זה יכול להיות מחוסר ביטחון או מדימוי עצמי נמוך או מחרם...

כמו חוסר ביטחון, פחד מהחברה, דימוי עצמי נמוך^, חשיבת יתר, יש כאלה שפשוט ביישנים מאוד..
לא רואה קשר להורים בשום צורה ויש מצב שבכלל לא היו דחיות מצד החברה, יש כאלה שזה פשוט ככה אצלם, גם אם יש להם חברים ושקר מצוין עם ההורים...
אני כותב את הדברים האלה מתוך ניסיון ופסיכולוגיה רבים

זה יכול להיות מולד ויכול להתפתח בנסיבות שונות כמו חרם בבית הספר. מעבר לזה גם אירועי טראומה קשים יכולים לגרום לחרדה חברתית קשה.

כל מה שכתבתם כאן קשור להורים.
מוזמנים לפתוח ספר פסיכולוגיה או לכתוב "התפתחות העצמי" או "התפתחות נרקסיזם בריא". אלה דברים שמתפתחים בעיקר בשלבים הראשונים עם ההורים.

לכן אני לא מבין למה מה שאני כותב מוזר, אם כולם מסכימים.

איך דימוי עצמי נמוך קשור להורים? חוסר ביטחון? ביישנות פשוט?
אני יכול להגיד על עצמי שההורים שלי הכי מדהימים בעולם ובכל הזדמנות שיש הם נותנים לי להרגיש מיוחד ושאני כן שווה משהו ובכל זאת אני ככה, חושב שאני כלום, מפחד מהחברה..
לא רואה שום קשר לחינוך אן ההורים, סליחה

אצלי זה רצון להיות הכי טובה ושלא יחשבו עליי דברים
אני לא אוכלת ליד אנשים שהם לא אנשים מסויימים כדי שבטעות לא ילכלך אותי או שאקח ביס גדול מדי ואז זה יאלץ אותי לאכול בפה פתוח
זה לא שאני תרבותית כזאת זה מהפחד שיחשבו עליי דברים
וגם היהיתי ביסודי בבית ספר שהוא קצת... כאילו המורים היו על הפנים והילדים עד כיתה ד לא עשו עליי חרם אבל קיצר היה גרוע
וכמובן חוסר ביטחון רציני

לא אמרתי משהו על ההורים שלך.
חוץ מזה שביישנות, רגישות וחרדות אלה דברים שעוברים גם בגנטיקה ולכן קשורים להורים שלך(ברור שלא בהכרח, גם איך שאתה נראה לא בהכרח דומה).
זה שהם מדהימים לא אומר שהם מושלמים, כמו כל הורה שהוא לא יצור עם פסיכולוגיה מושלמת.

חוץ מזה שהוספתי שגם יש גורמים כמו דחיות חוזרות מהחברה ונטיות גנטיות.

גם הנטייה להרגיש בודד או להתבודד היא גנטית.
אנשים עם רגישות גבוהה לבדידות? אחוז גבוה שהילדים גם.

מאנשים רעים

בתור אחד כזה מחוסר ביטחון דימוי עצמי נמוך ודברים מהעבר בחברה..

לא יודע מה להגיד לך
אני שונה מההורים שלי ב180 מעלות
הם הכי פתותחים ואני הכי סגור שיש
הם הכי חברתיים ואני מתבודד כל היום
לא רואה שום קשר לגנטיקה, אולי זה רק במקרה שלי

לא קשור להורים לרוב^

נכון. שום דבר לא בהכרח ולפעמים הקשר של ה-180 מעלות הוא הקשר שלך להורים.
אם הבנת למה אני מתכוון...
אבל כן, אלה הגורמים המובילים בעולם לדברים כמו בדידות וחוסר ביטחון.
זה אומר שההורים עשו משהו רע? לא...

לא הבנתי למה אתה מתכוון...

יש אנשים שמפתחים התנהגות של "180 מעלות" שונה מההורים שלהם.
זה עדיין אומר שזה קשור להורים שלהם.

מהילדות. וטראומות בעיקר

גנטיקהניזציה

טראומות חוסר ביטחון לא חסר יש מלא אופציות

לא בהכרח מחוסר ביטחון...

חחח חחח אי אפשר להיות עם ביטחון וחרדה טיפשוני בוני

חחח תאמיני לי שאפשר

לא

אפשר.
אתם מתווכחים בצורה לא נכונה.
שכל אחד יגדיר מה זה חרדה ומה זה ביטחון.
על פי ההגדרות שלימדו אותי זה יכול לבוא ביחד.

אין לך ביטחון באותה סיטואציה שבו את חרדה... בכללי כשזה עובר יש לך... זה לא קשור

תפסיקו לאבחן את עצמכם
חרדה חברתית - השתתקות, מוחלטת

ואני אתן לכם דוגמא - מה הפחד הכי גדול שלכם? נחשים למשל? אוקיי, נניח שיש לכם חרדה מנחשים, מה תעשו? תתקרבו אליהם? לא, אז תתארו לכם שהנחשים הם בעצם החברה שלנו, ואתם חרדים מהחברה הזו, בזמן חרדה אתם לא יכולים לתפקד והחברה שלנו נמצאת בכל מקום, לכן יש תחושת חרדה בקרב אנשים, תמיד, הזעה, מחשבות שווא. התקפים. וזה לא חייב להיות בגלל דברים ספציפיים בכלל

תקראי מה שרשמתי למעלה ^ אם הייתה לך חרדה מנחשים, היה לך תחושת ביטחון לידם? לא, זה העניין

אבל את מדברת על פחד... זה שונה מביטחון עצמי.

סבבה מבינה^

מניסיון רב , חרדה חברתי לא נוצרת בגלל אירוע אחד אלה בגלל מספר רב של אירועים של דחייה חברתית למשל.
זה כמו כדור שלג כל אירוע מוסיף לכדור עוד שלג וככל שכדור גדול יותר כך הביטחון העצמי קטן יותר (השלג זה כאילו אירועים שחויית דחייה חברתית)

החרדה יכולה להתפתח בכל מיני שלבים בחיים, מוקדמים או מאוחרים. אני חושבת שלרוב הבן אדם עם החרדה היה ביישן לפני שפיתח חרדה ולכן הוא לא הצליח בסיצואטסיות חברתיות או ישב בצד ונמנע מהן אפילו לא במודע ומשם באה חרדה. זה לא חייב להיות אירוע טראומתי אבל גם יכול להיות, כל בן אדם מגיב לדברים אחרת ככה שבן אדם שמתבודד ורגיש יותר הוא נוטה לפתח חרדה, זה גם קצת האופי של הבן אדם. האופי של הבן אדם הוא גם קצת גנטי ( לא בהכרח מההורים, אולי קרובי משפחה) וגם הוא מפתח אותו עם השנים. אדם שיש לא חרדה חברתית, כשהיה ילד, היו לו כנראה בעיות בחברה והוא לא הצליח להתנסות כמו שצריך, אולי פיתח תלות באנשים, אפילו אם זה דברים קטנים. יכול להיות שדחו אותו או העליבו אותו או שהוא היה לבד לפעמים.