מתחרטים על משהו שעשיתם/ לא עשיתם? מה זה?

אממ מתחרטת שלא ץמיד הערכתי את ההורים שלי

אני מתחרטת שלא נהייתי חברה של מישהי שרצתה להיות חברה שלי

שעשיתי,
הדחקתי הרבה דברים שקרו לי עד שאחרי תקופה ארוכה הכל התפוצץ והתדרדר..

מתחרטת שלא עבדתי יותר זמן בכל מיני מקומות...
מתחרטת על שויתרתי מהר מדי הרבה פעמים...

על כמה דברים אבל המשכתי הלאה , על אף פי שאני די מתחרטת שפגעתי ברגשות האתאיסטים פה בעבר , בגלל הקטע של הדת וזה, גם לגבי זה שלא תמיד הצלחתי לעזור לאנשים פה , לרובם שנפגעו בגללי, סבלו, הרגישו רע יותר וכל זה, לפעמים הייתי רוצה לומר להם את המילים הנכונות , שירגישו טוב, להיות יותר אמפתית, להבין יותר, להתחשב יותר וכל זה כמו שהם רוצים ומקווים, לצערי זה לא תמיד הצליח, אז אני לומדת מזה להמשיך הלאה למרות הכישלונות שלי, ככה זה בחיים .. כלומר הלוואי והיו לי מילות קסם שמרפאות הכול , דיכאון, חרדה והפרעות אכילה ואולי דברים אחרים, הלוואי גם שאז בזמן שרבתי עם אתאיסטים בעבר , הייתי מבינה מה שהבנתי היום, למרות שהבנתי וידעתי והתעלמתי, הלוואי שגם הייתי מצליחה לעזור לאותם אנשים שנפגעו ממני פה, להרגיש טוב יותר אז, ולרוע המזל דברים כאלה לא עוברים חלק ממש. לכן אני מנסה לרכוש את אמונם בחזרה בי , לא פשוט, על זה אני די מתחרטת ממש, וגם על הקטע שהיה לי עם אתאיסטים פה, הריבים, ויכוחים אתם, מריבות, כל השפיטה פה לגביהם , דעותיהם, חוסר אמונתם, מחשבותיהם , חייהם ,הייתי צריכה אז לקבל ולהבין ולכבד ולהתחשב שלא כולם מאמינים. גם לגבי זה שפגעתי בכמה פה שהם בדיכאון על אף פי שהם פגעו בי גם, אבל מה שעשיתי לא היה בכוונה, פשוט דיכאון ליטרלי גורם לאנשים להיות די רעים למרות שהם לא באמת כאלה, אבל בכנות,מתחרטת שלא הבנתי כמו שצריך, היו מלא רעשים ברקע, חוסר הבנות, אולי לחצים,וחששות, פגיעות מלא, תסכולים,כעסים שלהם וסבל שלהם, ודברים שהיתי רוצה להחזיר לאחור ולתקן אותם ליטרלי אבל אי אפשר, לא אפשרי, מכונת זמן לא קיימת, אבל כן הלוואי שוב, למרות שזה עבר והיה, ואני ממשיכה הלאה, אבל לפעמים חושבת שהלוואי והייתי אומרת להם את המילים נכונות שיגיעו ישר ללבם הכואב ופצוע ופגוע, הלוואי שגם הייתי מצליחה לחדור ישר לחמות הלב ונפש , שהייתי מצליחה להבין אותם באמת, לראות אותם וכל זה, ואני באמת מנסה להגיע לזה, ושוב, היו כאלה שנפגעו ממני, אני לא יודעת אם זה זמן לסלוח אצלם, אבל למרות הפגיעות לא רציתי לנקום, היו קטעים שאולי קצת, לא יודעת, בקיצור, לכל מי שנפגע ממני, והוא דיכאוני, עם הפרעות אכילה וזה , לא יודעת אם זה עזר או לא, אבל אם תראו את זה, אני באמת מתחרטת והייתי רוצה לתקן ולשנות, לפעמים אני חושבת על זה מלא, אבל אי אפשר לשחזר את הזמן אחורה, אז צריך להמשיך הלאה וללמוד .

שהייתי ערס... היום אני ממש לא סובל ערסים

שואל השאלה:
וואו את מקסימה.
אורה ושמחה אני מכירה אותך מתשובות שלך ואני מבינה על מה את מדברת, הכנות שלך מדהימה אותי.
כל הכבוד:)❤

אה תודה לך. היו לי חרטות על זה, אבל התגברתי על זה, לכן רוב הזמן אני מנסה לא להגיע לאותם קטעים שוב, אבל זה קורה ואלה החיים.

שואל השאלה:
אני דווקא חושבת שאת תמיד מנסה רק לעזור, יש לך לב טוב.
את ממש לא צריכה להרגיש עם עצמך, כמו שאמרת, אנשים דיכאוניים ובכללי אנשים מצוברחים יכולים להיות קשוחים טיפה.

אני יודעת , הם לא תמיד מתכוונים למה שהם אומרים, זה פשוט הדיכאון , רגשות שלילים יכולים לגרום לאנשים להיות רעים לפעמים אבל הם לא מתכוונים לזה, עובר עליהם משהו רע והם צריכים להוציא את זה ואין להם איך ולמי , לכן הם קצת פוגעים , לא בכוונה או שכן . לא יודעת, אני משתדלת להבין את קטע הזה, אבל אני אובר רגישה מדי, שהגיון נעלם שיש רגישות יתר .

שואל השאלה:
מבינה אותך.

תודה על הבנה.. :-)

כן.
שלא אמרתי לקראש ב3 שנים האלה שאני אוהבת אותה.