סתם פריקה.. מה אתם חושבים

בחיי, היום הזה מתיש. היום פגשתי איש.
בחיי, אם רק תתן לי שליש,
למה אותי כך להעניש.
בחיי, הראש שלי מרעיש,
אבל בשבילי הכי טוב זה להכחיש.
אתה אוהב אותה, ואותי פחות.. ונמאס לי להרגיש.
אני כבר הופכת לאדם קשיש ואתה בי משחק,
אנשים הם לא כדור מטקות..
מתרחק,
ומוחק.

ככה, צמוד אלייך,
ככה אני אוהבת.
אחרי 2 שניות בלעדייך,
אני כבר מתעבת,
מתעבת, או אוהבת,
את כל הכוחות שלי שאבת,
בינתיים אני רק כותבת ובוכה, בצורה פתטית, למדי,
כשאתה יושב וצוחק שם עלי.
אם אתה מסתלבט עליי, אז די..