אני נורא שומרת על השפה העברית, מבחינת דיקדוק וכאילו אני לא יכולה.. יש מישהו שאני מדברת איתו שפשוט לא יודע לדבר תקין.

וזה נורא קשה לי .. אני מתקנת אבל כבר באיזה שהוא שלב הוא כבר תפס ממני כמתנשאת, וזה לא נכון כאילו אני לא מצפה שתהיה אליעזר בן יהודה, אבל כן לדעת אותיות איתן, לדעת מתי לרשום אם ועם, להשתמש קצת בסימני פיסוק, להבדיל בין זכר ונקבה ונניח שעל זה אני אבליג.. אבל לדעת מה הווה ומה עתיד ומה עבר !
הוא רשם לי " הייתי כבר ישן ". כאילו המשפט לא מעצבן אתכם?
עכשיו אני מתה להעיר לו על זה אבל הוא יתעצבן מצד שני אם אני לא אעיר לו אז אני אסנן אותו כאילו, לא בקטע מגעיל אלא בקטע שאני לא יכולה לרשום לו משהו אחר מזה.. כאילו אי אפשר להתעלם מזה. אז מה לעשות ?
גם אתכם זה מעצבן? אם זה היה קורה לכם מה הייתם עושים?(מדובר לא בחבר טוב או קרוב משפחה, אלא מישהו שעכשיו הכרתם)
ובטח אתם תקראו את זה ותגידו שאני מתנשאת אבל יאלה זה שאני שואפת לעברית תקינה לא הופכת אותי למתנשאתת!!