אם דיספוריה היא חוסר נוחות וחוסר שביעות רצון עמוק,מה הבדל בינה לבין שנאה עצמית?

דיספוריה היא מצב רוח של חוסר שביעות רצון או אי-נוחות עמוקה. בהקשר פסיכיאטרי, לדיספוריה עלולים להתלוות דיכאון, חרדה וסערה נפשית. למונח זה משמעות גם בתחושת אי-נוחות עם הגוף, במיוחד במקרים של דיספוריה מגדרית. תגובות שכיחות לדיספוריה הן מצוקה רגשית ואדישות.
שנאה עצמית היא אי-שביעות רצון בולטת של אדם מעצמו. לעיתים נעשה שימוש בביטוי גם לתיאור מצב של אי-שביעות רצון בולטת של אדם מקבוצה חברתית שאליה הוא משתייך. שנאה עצמית אתנית, למשל, מתבטאת בביקורת חריפה שאדם מביע כנגד קבוצת המוצא שלו. שנאה עצמית יכולה לנבוע מכך שהאדם רואה בעצמו או בקבוצתו תכונות שליליות שעמן אין הוא יכול להזדהות, או שהוא בז לעצמו או לקבוצתו כתוצאה מכישלון מתמשך. לעיתים השנאה נובעת מהפנמת היחס של אחרים כלפיו. שנאה עצמית עלולה להוביל לתסביכי נחיתות, וכן לדיכאון, לבדידות, לייאוש, לפגיעה עצמית ועוד.

אולי אין הבדל, אלה לא ממש דברים חד משמעיים, אבל כל עוד יש בך משהו שאת שונאת ומרגישה שאת לא מזדהה איתו אבל כן מזדהה יותר עם משהו אחר ויש לך אפשרות לתקן את זה ואם תתקני תרגישי הקלה ענקית ותצליחי סוף סוף לחיות ולהרגיש שלמה עם עצמך אז זה משנה אם מדובר במין שבו נולדת או במשקל עודף או בהתמכרות לסמים או בלהיות שקרנית או חסרת שאיפות ומוטיבציה?