לא אכפת לי מכלום בחודשים האחרונים, לא מהמשפחה שלי ולא מהאנשים שהיו הכי קרובים אליי.

אולי נהיית אדישה?תהיי חזקה, אל תוותרי על החיים

שואל השאלה:
תודה על החיזוקים❤

אנסה להיכנס לתוך הדמות עד כמה שניתן ואנסה להשיב מתוך זה.
לפי מה שאת מתארת, נשמע שאת בתקופת דאון בחיים שנבעה מתוך ציפיה גדולה שהייתה לך (מעצמך או מחייך) שהובילה לאכזבה ותסכול גדול.
זה הרגע בחיים שאת נמצאת בסוג של קרקעית, תחושה שאין לך בשביל מה ללכת לישון כי גם אין בשביל מה לקום.
אז, רק לפי זה ששיתפת באתר את מה שאת מרגישה כבר מראה על נכונות מצידך ולמודעות עצמית למצב שלך. שזהו כבר צעד עצום ליציאה מהבור שאליו שקעת.
אני מציע לך להמשיך ולא לוותר לעצמך, כי רק בזכות אמונה עצמית והמעשים שתעשי בפועל תוכלי להשיג את מה שאת רוצה ושואפת.
כמובן שיש לא מעט קשיים וכישלונות, אבל ידוע- כגודל הכישלונות גם גודל ההצלחות. ( בנוסף, לאחרים לא יותר קל, מה שכן, לכל אחד הדרגת קושי היא שונה ומה שבטוח לעולם לא ניתן לדעת מה דרגת הקושי של האדם שלידנו)
וכן, קל להגיד, אך קשה לבצע.
אני מרשה לעצמי לכתוב זאת, כי אני בעצמי הייתי במצב דומה. וכשאף אחד לא הושיט לי את ידו, הבנתי שאצטרך להרים את עצמי לבד מאפס, זה היה הרגע הכי קשה בחיים שלי אבל גם הכי מחזק. כן, מחזק, אחרי שהרגשתי החלש באדם.

טוב, טיפ ראשון - אל תסתכלי על אנשים אחרים, תסתכלי על עצמך, ורק על עצמך.
אנחנו שונים ומה שלהם לוקח בשניות להשיג את צריכה להתאמץ, וזה בסדר לגמרי. בדברים אחרים לך ילך בקלות והם יהיו אלו שמתאמצים ועובדים קשה.
ובקשר לזה שלא אכפת לך, תנסי לראות למה זה קורה, ולשנות את זה (אם את רוצה כמובן)