זה מוזר שאני לא מעריכה את האנשים שהיו בשואה כמו כולם?

מה הקשר, אני לא מעריכה אותם כי בזכות השואה יש לנו מדינה. אני מעריכה אותם על האומץ והגבורה שלהם

שואל השאלה:
איזה אומץ... הם פשוט ניסו לחיות .

פשוט?? שום דבר לא היה פשוט בשואה. תגידי לי את שומעת את עצמך? מה זאת האדישות הזאת? אני בהלם ממך. רק לשרוד שעה בשואה זה הישג. כל שנייה מסוכנת, בכל רגע מישהו אחר יכול להפגע או למות. בשואה היו המון אנשים וילדים שנלחמו ושמרו על האופטימיות, תחשבי שאלו הם ילדים בגיל שלי ושלך ואפילו פחות מאיתנו, הם היו צריכים לשרוד ולהילחם כל רגע על החיים שלהם. את יודעת כמה אומץ וגבורה צריך בשביל זה? אל תדברי לפני שתכנסי לנעליים שלהם, ואני מקווה שגם אף אחד לא יכנס לנעליים שלהם לעולם. אה רגע, גם אי אפשר, כי חוץ מהנשמה גם את הנעליים לקחו להם בשואה.

תנסי את שבוע אחד לאכול פרוסת לחם מסכנה,לחיות בצפיפות ונראה מה אז תגידי.
זה עוד כלום לעומת מה שהיה להם.

עזבי... מגיעה להם הערכה פשוט על העובדה שהם היו צריכים לסבול בלי סיבה במשך שנים, רק בגלל שהם יהודים, ואלה שלא סבלו במשך שנים, מתו מוקדם בגלל שהם נרצחו.

היא לא התכוונה שלשרוד זה פשוט..
היא התכוונה שהם פעלו מתוך אינסטינקט השרדותי.

לגבי זה שאת לא מעריכה אותם מספיק.. כנראה זה נראה לך רחוק מאוד מהתקופה והמציאות של היום , ולכן קשה לך לתאר ולהזדהות.
או שיש מצב שאת פחות אמפטית.

שואל השאלה:
אני לא מבינה למה אתם מתעצבנים רק שתפתי בדעותיי