למה הרבה דתיים קובעים מה "נורמלי" ומה "לא נורמלי" על פי החברה ולא על פי התורה?

כי אין להם מספיק כוח רצון ולחברה יש כוח משיכה עצום.
ואם אני לא טועה, גם אתה חוטא בזה.

שואל השאלה:
אולי אני לא הסבתרי את עצמי טוב: אני מתכוון בשאלה הזאת לא לא מעשים, אלא להשקפה. פעם שאלתי פה מישהו (דתי) הםא זה נורמלי להיות אתאיסט? הוא אמר לי שנורמליות נקבע על פי החברה ולפי זה להיות אתאיסט זה "נורמלי לחלוטין" (זה לא!). וכן בדברים אחרים. הוא לא היחיד, לא חסר אנשים "דתיים" שחושבים ככה. לאו דווקא לגבי אתאיסטים. גם את המושג של "קידוש השם" ו"חילול השם" אמרו לי שהחברה קבועת אותם, אבל בפעול מה שקבוע זה התורה. חברה שהיא בעצמה מקולקלת ודעתה הפוכה מדעת תורה - אין שום יסה שהיא זא שתחליטי לנו מה זה "קידוש השם" וזה זה "חילול השם" ומה זה "נורמלי" ומה זה "לא נרומלי".

שואל השאלה:
mrsalwaysright, אני לא קובע מה נורמלי ומה לא נורמלי ההפך מדעת תורה.

יש הבדל בין נורמלי לבין נכון.
נורמלי בהחלט נקבע לפי הנורמה - החברה.
אך לא מחייב שזה צודק ונכון.
כך לתשומת ליבך את הפירוש המילולי של המילה נורמלי ואת העובדה שאתה משתמש בה בצורה שגויה.

שואל השאלה:
עדיין לא חשבתי על זה :), אהבתי את התושבה.
לצערי, יש גם דוגמאות הפוכות: על מה שצריך לשבח ולהעריך - מגנים (כגון אברך שלומד את התורה במסירות נפש למרות הקשוי בפרנסה ועוד הרבה דברים).