חבריי האתאיסטים, האגנוסטים והאפתאיסטים,נכון שזה כיף לא להיות ירא שמיים?

כיף מאוד, נהנה לי בחיי כיף לי תלוי בעצמי

סבבה לי

מה זה אפתאיסאים?

שואל השאלה:
תסתכלי בערך בויקיפדיה "אפתאיזם"

אני אתאיסטית וזה לא כיף לי כי המשפחה שלי דתיה והם מחייבים אותי להיות דתיה ולהיות באולפנה

מנקודת מבט שלנו זה כייף, אין לנו איזו ישות שמגבילה אותנו בדברים.

מנקודת מבט של דתיים כייף להם להאמין שיש ישות כזו והיא שומרת עלינו וכו וכו,

אני אתאיסט ולומד בישיבה (משפחה דתיה, הם לא יודעים..)
וכבר קרה לא פעם אחת שנגיד באתי לאכול עוף ודג ופשוט שני ילדים מהכיתה באו ולקחו לי את העוף עד שאני אסיים את הדג ואז הכריחו אותי לקחת סכו"ם נוסף בכדי לאכול את העוף.
אז יש קטעים שלא הכי כייף להיות אתאיסט אבל זה רק זמני עד שאני אסיים את הלימודים.
גם יש את המספר למשפחה אין לי מושג איך להגיד להם, אמא שלי מצפה שאני אלך בצבא לישיבת הסדר.

זה די כיף לא לפחד מכל טעות קטנה שלי שצתרך לסבול לנצח בגיהינום. זה ממש משחרר

לא הבנתי אתה מאמין כי אתה מנסה להוכיח לקבוצה השניה שטוב לך באמונה שלך או שאתה מאמין כי ככה אתה מאמין.

כי הדתיים מאמינים באמונה שליהם כי ככה מבלי להוכיח לאף אחד כמו שאתה מנסה לעשות וזה רק מוכיח שאתה לא באמת שלם עם האתאיזם שלך

השאיפה שלנו היא לגדל דורות של אפתאיסטים טהורים. לשם כך עלינו בשום פנים ואופן לא ללמד את הדורות הבאים מה זה אלוהים, לא להזכיר אף אחד מהשמות של אלוהים ואפילו לא לספר שיש אנשים שמאמינים באלוהים.

גם אני רוצה להיות אפתאיסט טהור אבל אני לא יכול. הסיבה לכך היא שכבר שמעתי על אלוהים בגיל צעיר מדי. עם זאת, אני עדיין בוחר להיות אפתאיסט, ושואף להתנהג כמו בן אדם שלא שמע על אלוהים מעולם.