בחודשים האחרונים אני לא יוצאת מהבאסה הזאת ואני לא יודעת למה. פעם הייתי נהנית בכל מצב, עכשיו ירדה לי השמחת חיים. אני לא שמחה. יש ימים שאני בדיכאון. או יום אחד ולמחרת הכל רגיל. אבל תמיד זה חוזר שוב ואני לא מוצאת שום סיפוק בחיים יותר. וזה לא קשור לתחביבים, אני כל הזמן עושה את מה שאני אוהבת, אפילו יותר מידי, והתחביבים שלי הם בלי אנשים. ופעם יכולתי להיות בבית, לעשות את מה שאני אוהבת.. היום הלבד הזה מפריע לי, אבל אם אני אפגוש אנשים אני ארגיש לא בנוח. מה לעשות?
מבין אותך... גם אני ככה זה.. זה בגלל שנפתחנו אל העולם האמיתי אנשים הם חרא חלק מהם מחליטים להיות חרא ולפגוע בך... אני איבדתי כול כך הרבה אנשים בחיים שלי..