כתבתי קטע פריקה,בבקשה תקראו ותגידו לי מה אתם חושבים?מצליחים להזדהות?

מכירים את הרגעים האלה שאתם רוצים פשוט למות?
לא בקטע של להכאיב לעצמכם או בקטע אובדני...
פשוט לעצום עיניים ולהעלם ביחד עם כל הבעיות והדברים שמחרפנים לכם את המוח ולא נותנים לכם מנוח
אתם מכירים את ההרגשה הזאת שחוזרת ומתקיפה אתכם בגלל אותו הדבר שמטריד אתכם וגם כשאתם חושבים שהצלחתם להתגבר על זה,
הסיוט הזה חוזר שוב ושוב
ואתם חושבים שזה הסוף אבל זה לא...
ואי אפשר לברוח מזה
וזה מה שמחזיר אותי להתחלה בעצם...
מה הטעם לחיות כאני לא מצליחה להיפטר מההרגשה הנוראית הזאת שרודפת אותי?מהחרדה הזאת.