מה אתם חושבים שהייתם עושים אם מישהו היה מטריד אתכם?

קופאת במקום

אני הייתי מצפה מעצמי להתנגד
אבל ברור שמרוב שאני אהיה בהלם אני לא אעשה כלום

אני לא באמת יודעת מה יקרה כי זה לא קרה לי, אני מקווה שאני לא אקפא וכן אגן על עצמי

הם לא יכולים לדעת עד שהם נמצאים בסיטואציה כזאת, כשאתה נמצא בתוך זה המוח לא חושב מה לעשות בגלל הלחץ

סביר להניח שהייתי קופאת במקום.

אני כנראה אתעלם ואלך מהמקום הזה
ואז אמות מבפנים

תמיד אני אומרת לעצמי שאם לי זה יקרה אני כמו שאמרת אסטור לו ואברח אבל אני די בטוחה שאם חס וחלילה אגיע למצב הזה אני אולי כן אנסה להתאבק אבל אני ממש אפחד ובטח אקפא במקום מההלם בהתחלה

כבר קרה לי וסיפרתי.
אני פשוט קפאתי במקום ולא הצלחתי לזוז, זה היה ילד מהכיתה שלי ואחרי זה הוא קרא לי ז*נה ואמר שאני זרמתי איתו ושהוא המשיך כי לא סירבתי.
לא לדאוג סיפרתי וטיפלו בו כבר הכל טוב איתי (:

אני לא יודעת וממש לא רוצה לחשוב על סיטואציה כזאת. אבל אני חושבת ומקווה שהייתי עושה משהו, כפי שאני מכירה את עצמי אני לא בן אדם ששותק.

אין לי מושג. יש מצב שאני אקפא ויש מצב שאני אעשה משהו.
אולי אני אצרח על אותו בן אדם או בת אדם ואולי אני סתם אתרחק ואספר למישהו שבאיזור. יכול להיות שלא.
אבל כעיקרון, אני יודעת שגם אם בזמן ההטרדה אני אשתוק, אחרי זה אני אכריח את עצמי ללכת לספר למישהו, כי אני לא רוצה שזה יקרה לאחרים או אחרות.

תלוי בהטרדה
אם מילולית, אז אגיב מילולית או עם אצבע משולשת

אם פיזית, תלוי בחומרה.
אם זו נגיעה או משהו, אנסה לזוז.
אם זה ממש הפשטה ואונס, תלוי במצב באותו רגע. או שהייתי שניה מנסה לנשוך ולהגן על עצמי ואז פשוט בוכה בשקט, או מהתחלה נכנסת להלם ולא מתפקדת.

כנראה מתחילה לבכות

כנראה הייתי חוטפת התקף חרדה
ובגלל שזה היה גורם לי לרצות להיעלם הייתי מרעיבה את עצמי (זה כבר קרה בגלל הצקות של ילד מהשכבה, אז אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם זו היתה הטרדה) (אגב אני כבר לא מרעיבה את עצמי)