4 תשובות
ההורים שלי עברו את תהליך הגירושין ובסופו של דבר לא סיימו אותו.
הייתי בת 14.
זאת הייתה התקופה הכי קשה בחיים שלי.
אבא שלי היה נורא חסר רגש לידנו לגבי המצב הזה וזה הרגיש כאילו הוא לא אוהב את אמא שלי.
אמא שלי לא הייתה בבית משהו כמו חודש ולא הייתי רואה אותה חוץ מהפעמים שהייתי נוסעת לעבודה שלה להגיד לה שלום ולהקפיץ לה כמה דברים מהבית.
אח שלי היה בא אלי בוכה בערבים ולא הייתי מצליחה להרים אותו כי אני בעצמי הייתי בריצפה.
ובכללי, כל התהליך הזה וגם שאמא לא בבית בגלל גירושין, זה לא פשוט בכלל.
היה שלב שהרגשתי בו חסרת אונים ולא הצלחתי להבין מאיפה אני אמורה לאסוף את עצמי להתאפס.
הוא קשה בעיקר לילדים שצריכים לעבור אותו ואני גם מניחה שלהורים שעוברים את התהליך.
הייתי בת 14.
זאת הייתה התקופה הכי קשה בחיים שלי.
אבא שלי היה נורא חסר רגש לידנו לגבי המצב הזה וזה הרגיש כאילו הוא לא אוהב את אמא שלי.
אמא שלי לא הייתה בבית משהו כמו חודש ולא הייתי רואה אותה חוץ מהפעמים שהייתי נוסעת לעבודה שלה להגיד לה שלום ולהקפיץ לה כמה דברים מהבית.
אח שלי היה בא אלי בוכה בערבים ולא הייתי מצליחה להרים אותו כי אני בעצמי הייתי בריצפה.
ובכללי, כל התהליך הזה וגם שאמא לא בבית בגלל גירושין, זה לא פשוט בכלל.
היה שלב שהרגשתי בו חסרת אונים ולא הצלחתי להבין מאיפה אני אמורה לאסוף את עצמי להתאפס.
הוא קשה בעיקר לילדים שצריכים לעבור אותו ואני גם מניחה שלהורים שעוברים את התהליך.
מאיזה בחינה?
אנונימית
כן, לפי מה שידוע לי גירושין בבתי דין רבניים, שזו הדרך שנהוגה בארץ, זה תהליך קשה ולא נעים
כן
באותו הנושא: