אם ההורים שלי מחיבים אותי להיות דתייה

עד גיל 18 אין לך מה לעשות

אחרי גיל 18 את מחליטה
ולהיות דתייה זה לא כזה נורא להפך

18, אין ממש מה לעשות

שואל השאלה:
בשבילי זה נורא

^כל דבר כמעט הוא נורא כשמישהו לא אוהב אותו בכלל

ההורים שלך לא יכולים להכריח לא משנה בת כמה את
את גם בנאדם לעצמך

אגב אפשר להתייעץ עם מבוגר אחראי אחר שאולי יעזור לך

הם לא יכולים להכריח אותך

שואל השאלה:
הם מחריכים אותי ופעם הם ראו אותי משתמשת בטלפון בשבת והם ממש ממש כעסו

תגידי ליועצת בית ספר אולי
לא מגיע לך לסבול

הם לא יכולים להכריח אותה
כי זה שהם ההורים שלה לא אומר שהם אמורים להחליט עלייה לגמרי
היא לא בובה של אף אחד

שואל השאלה:
אני בת 13

הם יכולים להכריח אותך. את מתחת ל18

הם לא
וחבל שככה ההורים שלך חינכו אותך

מה את יכולה לעשות? להבין שההורים שלך רוצים בעבורך הכי טוב - לזכות אותך לחיי העולם הבא. זה כזה "נורא" להתמאץ עבור משהו שיתן לך תענוג נצחי?
לא מבין את התגובות האחרות פה (גם של התדיים): מה עם האיסור "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (ויקרא יט, יד)? זה אומר שאסור להכשיל את מישהו בעבירה או לתת עצה שאינה הוגנת (עיינו שם בפירוש רש"י).

אחי די לתשובות הלא מועילות שלך טוב?^

תוצאה אני מבין שזה חשוב לך
אבל זה נטו אמונה
לאין דבר כזה גאולה ועולם הבא
אנחנו המצאנו את כל הדתות האלו אם אתה רוצה לדעת חבר

אני אומר שבו גם ניתן לאנשים להחליט איך הם רוצים לחיות

זה שאת לא בת 18 יכול להיות קצת בעייתי אבל תכלס אם כבר הגעת לגיל שאת יודעת שלא בא לך להיות דתייה ועשית החלטה כלשהי עם עצמך ,הם לא יכולים לעצור אותך יש לך זכות לבחור ,דת זה משהו אינדיבידואלי מאוד

את יכולה לעבור לפנימייה או לגור אצל מישהו אחר שמקבל אותך לתקופה (במקרה והמשפחה ממש תתנגד) למרות שלדעתי פשוט תשבי ותעשי שיחה וחשוב שהשיחה תצייני שאת עדיין נשארת הבת שלהם ואת אוהבת אותם מה שמשנה זה אך ורק שאת לא תיהי דתייה וזה בסדר

שואל השאלה:
לאיפה אני יכולה לעבור לגור?

בת כמה את?
אם את בת 18 יש לך זכות לעשות מה שאת רוצה.
אני דתלשית.. ההורים שלי דתיים אבל כשאני בחדר אני לא שומרת שבת ובכללי כשרות והכל, אפשר לומר שאני ממש כופרת.

שואל השאלה:
אני בת 13

^אם כבר עם הסמכות מגיעה גם האחריות
כלומר, הם בוחרים לגדל ילד
הם לא קנו צעצוע
וגם לילד שלהם יש רצונות ודרך חיים שונה
והם לא יכולים לכפות עליו משהו שהוא לא רוצה כי הוא סתם יסבול כל הילדות שלו וחבל
הם צריכים להיות הורים לפני האינטרסים האנוכיים שלהם
אני חושב שאת צריכה לדעת גם את זה

אגב זה שהוא הילד שלהם האחריות שלהם הוא לדאוג לו ולגדל אותו
ולא להכריח אותו לעשות מה שהוא לא רוצה
אם הוא לא רוצה לחיות כדתי הם ממש לא יכולים להכריח

הם לא יכולים להתנהג ולרצות בשבילך את יכולה לעשות מה שבא לך

אנונימי, מה "לא מועיל" בתושבה לי? יש משהו יותר טוב מלהגיד למשיהי שההורים שלה רוצים בטובתה?

אני אוטיסט, מוריד?, אולי די להתכחש לעובדות! מי זה אנחנו? כל עם ישראל רימו את ילדיהם? מה הם "אכזרים"?
יש משהו יותר הגיוני מלחשוב (למרות שזה אל עניין של מחשבה, אלא זה משהו שהובטח לנו) שהגמול האמיתי הוא בעולם האמת, כי בעולם הזה (עוםל השקר) לא תמיד רואים את כל התמונה ולפעמים לא מביםנים למה לפעמים הצדיקם מתייסרים ולרשעים מסוימים יש חיים טובים?
אם היינו נבראים בשביל העולם הזה - החים היו בו ללא יסורים.

אחי, אני חושב שאתה צריך לקחת את הדת בפרופורציות ולהבין שזו רק אמונה שאנשים האמינו בהם במשך מאות אלפי שנים ואף לא באמת היה נכון
אתה חייב להפעיל את ההגיון שלך ולפחות להבין את זה

העובדה זה מה שאמרתי עכשיו
למעשה אמרתי עכשיו כמה עובדות ואני יכול להמשיך אם תרצה

אותי גם ניסו לחייב, ניסו לכפות עליי להמשיך לשמור על הדת. אבל היי, את תמיד יכולה לנסות ולמרוד. אני אישית עשיתי את זה. אמנם הייתה לי אחרי זה תקופה מאוד קשה עם ההורים, אבל המשכתי להיאבק על העקרונות שלי ועל הדברים שחשובים לי ועכשיו אחרי תהליך רציני אנחנו חיים בשלום. זה שווה ניסיון, לא? התשובה היא ללא ספק כן, לדעתי.

אני אוטיסט, מוריד?, מה זה "לקחת את הדת בפרופרוציות? " הדת - היא מה שהיא, פירוש של המילה "דת" - זה חוק. דת ישראל - חוקים של ה' יתברך.

אבותינו לא סתם מסרו את חייהם על קידוש ה' בספרד בזמן האינקוויציה ובתקופות היותר קדומות ויותר מואחרות. אתה יודע למה ? כי הם ידעו שהדת האמיתית נמצתא אצלם, כי הם אלה שזכו להתגלותו של אלוקים במעמד של עם שלם - סממעד הר סיני ולא הנוצרים שאר הדתות (דתות שקר).
מחוסר הרצון שלך לקבל את האמת - אתה מצייג את האמאמינים כאילו הם חיים באיזה עולם לא אמיתי (הם לא) בשעה שזה בדיוק הפוך.

"הפוסל - במומו פוסל" (קידושין ע ע"ב).

האנשים לא מבינים פה שהבעיה שלה בסוף תהיה לא עם ההורים, אלא עם בורא עולם?!