לאנשים שמבינים בכתיבת סיפורים. אני כותב סיפור קצר, ואין בו בדיוק אקספוזיציה.

הסיפור מתחיל בסיבוך. והסיבוך עצמו הוא בעצם האקספוזיציה.
ילד נעלם בניסיבות על טבעיות, ואחותו דואגת לו ומנסה למצוא אותו.
בזמן הסיבוך לומדים להכיר את אחותו וגם קצת אותו.

עכשיו אני מתלבט, אם לעשות שהתחלת הסיפור תהיה הסיבוך וגם האקספוזיציה, או לעשות שהתחלת הסיפור תהיה רק האקספוזיציה, והסיבוך יהיה בעיה יותר גדולה שתצוץ בהמשך.

מה אתם אומרים?