יש לי שאלה. אתם באמת חושבים שאלוהים קיים?

לא

לא

לא

כן

תמשיכי לכפות דברים על אנשים נראה איך חיי החברה שלך יראו בסוף

אני אישית לא חושבת שיש אלוהים
אבל אל תזלזל במה שאחרים מרגישים.

שואל השאלה:
אני קצת מזלזל, כן

אין לי מושג
לא שוללת כלום לא מבטיחה כלום

אני מאמינה באלוהים
לא הייתי כופה על עצמי שום מחשבה
אנלא מאמינה בו כי אמרו לי או כי שמעתי בהרצאות
אני מאמינה בו כי אני מרגישה אותו כל יום בחיים שלי , זה הכל

שואל השאלה:
כמו שילד קטן יגיד לך שהוא ראה מפלצת
והוא יגיד "איך אתה יודע שלא?"




ועוד במקרה שלנו, אף אחד לא ראה.

מאמינה שהוא קיים

אתה נשמע מאוד נסער
קרה לך משהו עם דתי?

שואל השאלה:
לא....
אני סתם
אני יודע שאני לא אצליח לשכנע אף אחד וגם אם כן זה לא יעזור לי או לאף אחד
אבל לא יודע

אל תאמין אחי אין בעיה אבל שתדע לך שברגע המשבר הכי גדול שלך ולא יהיה לך לאן לפנות ואף אחד לא יקבל אותך. נראה אז לאן תפנה אם לא לאלוהים ישתבח שמו.

שואל השאלה:
מי יעזור לי במשבר? אלוהים?

רק אתה תעזור לעצמך

שלמה ארצי אמר בשיר עבד הממהר,'הכל מבני אדם,לא משמיים'

שואל השאלה:
אה עוד משהו
לא נראה לכם קצת מוזר שכביכול פעם אלוהים עשה ניסים וכל החרטא הזאת
אבל היום כאילו לא שומעים ממנו?
מה הוא יצא לפנסיה?
אבל לכל דבר יש לכם תירוץ, ולמה שאין לכם אתם אומרים "נסתרות דרכי האל"

שמע אין לדעת
פעם הדברים היו קדמונים אס היו צריכים עזרה
היום אנחנו יותר מפותחים אז דואגים לעצמנו
עדיין יש 'ניסים' קטנים.פחות,כבר לא זקוקים לו בוא נגיד ככה

לא בדיוק, אני פשוט חושבת שיישות כלשהי יצרה את העולם לאחר מכן לא התערבה פשוט .

כן!
קח אותי לדוגמא. לפני 3 שנים איבדתי את סבא שלי. הבנאדם הכי קרוב אלי, החבר הכי טוב, האדם שרכשתי אליו הכי הרבה כבוד. שבוע שלם אחרי הייתי אבוד בתוך הדיכאון, לא יודע מה לעשות. ואז החלטתי ללכת לבית הכנסת כמו בסרטים שהנוצרים הולכים וסתם יושבים בכנסייה. ישבתי שעות וחשבתי איך להתגבר? מה לעשות? ואז ניגש אלי הרב שרצה להתחיל את התפילה (הוא מכיר אותי מהשכונה וידע שאני לא כזה מאמין) ואמר לי "כל כך טוב לראות אותך כאן. תישאר. תראה איך זה. ואם לא התחברת, לא נורא. השם יאהב אותך גם ככה".

בטוחה. וכל אחד ואמונתו יחיה אל תכנסו לי לדת

אני לא מאמין שיש אלוהים, אני יודע שיש אלוהים.
אהה רגע אני צריך לרשום את זה בשפה שלך: ich glaube nicht, dass es einen gott gibt, ich weiz, dass es einen gott gibt.
טוב קראתי קצת את התגובות שלך ורשמת שאען ניסים היום, כן? למד קצת היסטוריה: במלחמת יום הכיפורים היו לנו 60 ג'יפים משוריינים ולאויב 800 טנקים. איך נצחנו?

שואל השאלה:
אהה זה אלוהים עשה את זה?
לא ידעתי
וזה לא השפה שלי וזה לא מצחיק חבל על המאמץ

לא יודע, תלחם אתה עם 60 משוריינים נגד 800 טנקים ללא הגבלה של תחמושת ;)

תודיע לי מי ניצח, כן?

שואל השאלה:
אני רק אעתיק לך משהו מויקיפדיה שתקרא


ספקית הנשק החדשה הייתה ארצות הברית שיחסיה עם ישראל השתפרו מאוד במהלך שנות ה-60. עסקת הנשק הראשונה בין המדינות נעשתה בשנת 1962, עת סופקו טילי הוק לישראל. עסקאות נוספות הביאו לרכישת טנקים, מטוסי קרב ואמצעי לחימה נוספים.

כמובן שהיו לישראל כלי נשק טובים באותה תקופה, אבל משום מה שלחו לחזית רק 60 משוריינים... אל תשאל אותי למה... (פססט, חשוב לציין שהטנקים הערביים היו חדשים תוצרת ברית המועצות)

שואל השאלה:
תראה, גם אם היינו חלשים יותר, אני לא רואה איך זה הוכחה לאלוהים

זה לא עניין של "חושבים". זה עניין של ידיעת עובדה (אלוקים קיים והוא נתן לנו את התורה). למה שנשקר את עצמנו ונתאמץ לקיים כל כך הרבה מצוות לא קלות אם היינו יודעים שזה "לא אמיתי" (בטח שזה אמיתי), חס ושלום?!
אנחנו, בניגוד לאתאיסטים, לא משקרים לעצמנו.

וכן, הניסים גלויים שהקב"ה עשה לנו עבר - הזיכרון שלהם שעבור במסורת מדור דור אמור להפסיק לכל הדורות. למה שהקב"ה יצטרך להוכיח את עצמו כל פעם מחדש? בעל מקצוע שיש לו תעודה שרק בעל מקצוע אמיתי יכול לקבל - לא אמור להוכיח לכל אחד שיבקש ממנו שהוא באמת בעל מצקוע לאותה מלאכה - מספיק לו להראות את התעודה שרק בעל מצקוע אמיתי יכול לקבל. התורה - היא התעודה של הקב"ה.

שואל השאלה:
תראי גם בעיקרון זה לא משנה
תחשבי שאני אשנה את דעתם
אוקיי, מה יצא מזה?
בן אדם יכול להאמין כל החיים באלוהים ולמות, וזהו
אולי זה אפילו יעשה לו טוב
אבל סצם רציתי להגיד מה אני חושב

omer&man, האנלוגיה היא לא שלי, אלה הנילים של רבי ישראל סלנטטר זיע"א שאמר כך למישהו שדיבר פעם עם כופר אחד ואותו כופר הכחיש את שכר וענוש בזה שהוא אכל את החזיר בפניו והראה לו שהוא לא מת.
זה גם מבוסס על דברי הרמב"ן בסוף פרשת "בא" (שמות יג, טז).
להש הוכחות ליציאת מצרים (לרמו שחבל לפקפק בסמורת של אבותינו לחפש הוכחות חיצוניות. לא שהן לא קיימות, הן קיימות, אבל חבל לפקפק במסורת של אבותינו וא להאמין למה שעובר מסורת של עם שלם. אותה מסורת לא יכולה להתחיל על ריק. לך תשנע או תישהי שהוא או אובתיו יצאו ממצרים אם הוא מעולם לא שמע על כך).
שהרבה אנשים אומרים נשהו - זה באמת לא מחייב שזה נכון, רבל השאלה על סמך מה הם אומרים את זה. צריך לחקור מאיפה זה התחיל.

אני מאמינה בה' ושמחה שיש לי את הזכות לשמור תורה ומצוות

אני מאמינה שה' קיים.

אני מאוד מסכימה איתך, אבל צריך להבין שהמאמינים בטוחים שאלוהים קיים בדיוק כמו שאתה ואני משוכנעים שלא. כל אחד יכול להגיד שהוא בטוח ב100% שהדעה שלו נכונה, אבל אי אפשר באמת לדעת...

נו באמת, פעם האמרו מה משה וקטן - עד שהדיעו לזה קרה לכל העם? התורה גם בהייתה חייבת להיכתב במזן אותם מעורות שכתובים שם ע"י משה רבנו ולהימסר ע"י לכל שבטי ישראל (אן לא להתקבל ע,י העם) - כך שזה מונע כל אשפרות של השתלה. אם מוסר התרוה לא היה משה- היוא אומרים לאו שהוא שקרן, כי בתורה שהוא נתן להם כתוב שהיא צריכה להימסר ע"י משה והוא לא משה.

יש עדויות שונות שיצאנו ממרים (חוץ המסורת שאין שום סיה לפקפק בה).
מה זה משנה מתי התנ"ך נחתם? מה שמשנה מתי התורה נכתבה. התורה הייתה אמורה להיות אצל העם בשעה סמוך לפטירתו של משה רבנו.
עם כתוב "ועמדו מרחוק" - זה לא סותר את זה ששמעו את קולו של אלוקים...

אני כלל לא מאמין באלוהים, לא ראיתי מעולם עדות משכנעת לקיומו וזה גם לא העניין כאן.
ההתייחסות שלך לרעיונות לעמדות של אנשים אחרים כאן די מזלזלת, יש לאנשים את הזכות להחזיק באמונה שלהם באופן אישי, כמובן שאם הם רוצים להבחין על זה עם אחרים שיהיו מוכנים לספרות ושאלות ואם הם מעלים טענות שיהיו מוכנים לבחינה של אותן טענות.
אם אני מבצע דיון עם אנשים שלא מאמינים באבולוציה או חושבים שהעולם שטוח או מאמינים בפיות ורוחות רפאים אני נוהג לשמור על תרבות דיון וכן לשמור קצת על ראש פתוח לטענות חדשות(לאו דווקא לקבל אותן אבל לפחות לבחון אותן).
הזלזול הזה הוא לא במקום, כמו התאיסטים שמתנשאים על אתאיסטים עם המצוות והמסורות שלהם.

אני מסכימה, באמונה יש המון יתרונות. אתה מרגיש שיש לך מטרה בחיים, שהם חשובים ובעלי ערך, ובנוסף זה נותן לך ביטחון שיש מישהו ששומר עליך מלמעלה. כשאתה יודע שכל זה לא אמיתי (בלי לזלזל באף אחד, כן?), אתה מבין שאין לך באמת משמעות, אתה סתם עוד בין אדם בין מיליארדי אנשים אחרים, ואין איזה אל שברא אותך בשביל ש"תעבוד אותו". ככה אני רואה את זה לפחות, אבל אני עדיין חושבת שלהרגיש חסר משמעות זה יותר טוב מלחיות בשקר.