יש פה משהו שלומד פסיכולוגיה?

לא רוצה ללמוד פסיכולוגיה אבל אני מאבחנת אנשים ממש כמו פסיכולוגית.
ההבדל ביני לפסיכולוגית זה שאם יגידו לי לשחרר. אני אשחרר. לא אדבק לאותו בן אדם לתחת כמו איזה קרציה מהלכת. אז אולי לא כולם כאלה. אבל הייתי אצל מלא פסיכולוגים וכולם היו כאלה. אם ההתנהגות שלהם הייתה שונה. כן הייתי רוצה ללמוד פסיכולוגיה כי זה נושא שמעניין אותי. אבל העובדה שאני אהיה צריכה לשבת לבן אדם על הראש ולא לשחרר. גם אם הוא שילם לי. לא אעשה את זה.

שואל השאלה:
מה עוזר לך להבין סיטואציה?
איל את מבינה מה גורם לבעיה?

קודם כל אני מנסה להבין את שני הצדדים.
נגיד שזה ריב אצל שתי חברות שלי.
כל אחת מספרת משהו שונה ואומרת שהשנייה התחילה והכל.
אני פשוט מחברת את זה ביחד ורואה את הפרטים שהם לא שיקרו בהם ומגיעה למה שבאמת קרה.
ככה זה קורה לי עם הכל.
אני בדרכ מבינה מה גורם לבעיה שמי שמדבר איתי מנסה פחות להסביר את עצמו על אותו מקרה.

שואל השאלה:
ואם את יודעת רק צד אחד?

שואל השאלה:
תקשיבי רגע אני צריכה עזרה שניה

שואל השאלה:
יש מצב נעבור לפרטי או שאני יכתוב כאן?

אז אני מנסה להסתמך במה שהבנתי מהצד הזה.
לא בטוח שזה נכון לגבי הצד השני אבל זה רק מה שאני יודעת.

איפה שנוח לך.

שואל השאלה:
זה לא ריב זה יותר המצב בבית לא הכי טוב זה לא שעושים לי משהו וזה לא עניין של כסף פשוט שאמא שלי נמצאת לידי או בכללי באותו כזה מקום אז אני פשוט מרגישה יותר עצובה כזאת לא ממש יודעת איך להסביר את זה והיום בבוקר שקמתי היא לא הייתה וקמתי הכי טוב היה לי בוקר כיף ובימים אחרים אני קמה ישר הולכת שותה נס קפה ונשארת בחדר בכלל לא יוצאת

לפני כמה חודשים הייתי סוג של מכורה לנס קפה זה פשוט הכמה דקות לשתות את זה היה נותן לי שקט תקופה של חודש הייתי שותה כל יום לא פחות מ7 כוסות נס קפה השיא היה 14 ואחרי חודש החלטתי להפסיק כי זה לא בריא

ב3-4 חודשים האחרונים של הבית ספר (שהבנתי שאפשר להיות בבית ספר עד 7) נשארתי כל יום עד 6-7 ולמדתי למרות שהייתי יכולה לעשות את זה בבית פשוט לא רציתי להיות בבית שידעתי שאמא שלי שם רק שידעתי שהיא לא נמצאת אז חזרתי לפעמים מוקדם יום אחד המנהלת אמרה לי בואי אני יחזיר אותך הביתה (היא יודעת שהייתי חוזרת ב6-7) כי סתם ישבתי בספסל לא היה לי ממש כח ללמוד השעה הייתה 4 (לא מש רציתי ללכת אבל היא סוג של שכנעה אותי) ואז פשוט ממצב שהיה לי סבבה פתאום ישר סוג של דאון כזה מזה שאני יגיע הביתה כי ידעתי שאמא שלי שם והגעתי הלכתי לחדר ופשוט לא יצאתי עד 7 בערך

שואל השאלה:
סורי שזה ארוך תודה שאת קוראת הכל

סליחה שאני עונה רק עכשיו.
אבל אולי את מרגישה עצובה שאת לידה בגלל שאת לא רואה אותה הרבה? אולי בגלל שהשיחות בניכן מביכות? אני חושבת שאת צריכה לדבר איתה על מה שאת מרגישה. היא עשתה בעבר משהו שגרם לך להיות עצובה?

שואל השאלה:
אני בכוונה התחלתי לחזור מאוחר כדי לר לראות אותה קצת אז אני לא עצובה בגלל זה
אבל זה לא ממש עצובה זה פשוט כאילו לידה אין לי ממש מצב רוח

קרה בניכן משהו? משהו שהיא עשתה? שאת עשית?

שואל השאלה:
לא