וויתרתי על כל החלומות שלי כי הם לא מציאותיים. עשיתי את הדבר הנכון וההגיוני, אז למה אני לא מפסיקה לבכות?

אולי בפנים את עדיין רוצה את זה

שואל השאלה:
אני רוצה, אבל אני צריכה להיות ריאליסטית :(

לא יודעת... אולי תשיגי חלומות שהם כן ריאלסטים ותעבדי בשבילם

שואל השאלה:
אין לי כאלה

אז צריך שיהיו לך שיהיה לך מטרה בחיים

למצוא את דרך האמצע.
לא צריך לוותר לגמרי על החלומות שלנו, אלא למצוא משהו כמה שיותר קרוב אליהם שכן נוכל לבצע.

שואל השאלה:
אין כלום.
ממוזיקה ומכתיבה ואומנות לא חיים.

קודם כל, אולי קשה להתקיים ממוסיקה, אבל אפשרי.

דבר שני, מכירה את הדילמה שלך מקרוב, מסבא שלי. הוא היה גיטריסט בלהקה צבאית, ואחרי זה התחיל לנגן בהופעות, עם מפורסמים מהזמן שלו.
ואז כשהוא התחתן, הוא היה חייב לעבוד, כדי לפרנס את המשפחה שלו.
ואז הוא זנח את המוסיקה לגמרי.
דבר שגרם לו לדכאון קל.
אז הוא פשוט חשב על דרך אחרת שבה הוא יוכל גם לשלב את המוסיקה, וגם להמשיך לעבוד.
הוא הקים להקה, עם חברים שלו מהצבא, והם היו קובעים פעם בשבוע לנגן אצל אחד מהם.
עם השנים הוא גם הוציא כמה דסקים, והופיע בכמה מקומות.
אז אמנם אלו מקומות יותר קטנים, והוא כן ויתר על החלום שלו להיות 'רוק סטאר', אבל הוא מצא דרך לשלב בין מה שהוא היה צריך לעשות לבין מה שגורם לו הנאה.

מה שאני חושבת זה, שעם הזמן לומדים איך להתנהל עם החיים, גם ליצור להם משמעות, וגם להמשיך לשרוד בהם.

לפחות תנסי אל תרימי ידיים איך את תדעי אם לא תנסי? מקסימום לא תצליחי לפחות תדעי שניסית אל תוותרי על החלומות שלך כלכך מהר..
את יכולה לשלב את זה גם כתחביב ואולי אם יהיה לך זמן תשקיעי גם בזה
הכל טוב יותר מאשר לוותר
עדיף לחוות ואלי להפסיד מאשר לוותר ולהפסיד לגמרי כי לפחות חווית חוויה שתשמר לך כזיכרון טוב שניסית ולא וויתרת...