הי כתבתי משהו על משהו שקרה לי אשמח לחוות דעת:)

רגילה
אני רגילה
אני רגילה לזה שמתנהגים איתי איך שרוצים,
ואני שותקת .
למה אני שותקת? כי אני רוצה להיות נחמדה
אבל אני מרגישה את זה אני מרגישה את הכאב,
ולפעמים נדמה לי שאני מכורה לכאב.
הכאב הזה מזכיר לי שעדיין יש לי נפש שעדיין לא לקחו לי אותה לגמרי,
אז אפשר להגיד שטוב לי כשרע לי כי זאת תזכורת לעצמי שאני עדיין מרגישה.
מנצלים אותי מנצלים את זה שאני טובה,
אני לגמרי טובה מידי.
למה אני חלשה?
למה אותו בן אדם עשה את אותו דבר לי ולחברה שלי היא ידעה לעצור אותו.
אני שתקתי
היא אמרה לו די והוא הפסיק.
אני שתקתי אז למה שיפסיק
למה שתקתי?
כי אני אוהבת אותו הוא חבר טוב שלי
לא רוצה לפגוע בו
עדיף שאני אפגע אני חושבת לעצמי,
מנסה לשכנע את עצמי שזה מזכיר לי שאני עדיין חיה.
אני עדיין חיה אני משננת
אני פגועה אבל זה סימן שאני יכולה רק להתקדם אל האושר שלי
תודה שאתה מכאיב לי
הלב שלי מתכווץ ונשרט אבל הוא קיים, זה טוב.