הלוואי שקאמרון בויס היה יכול לראות את כל האנשים שאכפת להם ממנו ואת כל האהבה

לגמרי ככה.
וואו ממש כואב לי הלב.

לגמרי
לא נתפס

מסכימה

אנשים בדרך כלל מתעוררים רק אחרי המוות של האדם. כמעט אף אחד לא ייחס לו חשיבות כשהוא היה בחיים וככה זה עם כולם, עד שאנחנו לא מאבדים משהו אנחנו לא יודעים כמה הוא חסר. זה עצוב

כן... הוא היה מוערך אבל ברור שפתאום כולם שמים לב אליו... מעריכים את מה שחסר. מה שבטוח, לא אשכח אותו. זה עצוב נורא...