8 תשובות
כל כך מסכימה
מסכימה
אמת
לפעמים מילה אחת פשוט שוברת אותך
שואל השאלה:
זה פשוט הזוי לחשוב על זה... איך מילה אחת שמישהו זרק לאדם כלשהו מתוך חוסר חשיבה על ההשלכות, כי הרי זו רק מילה אחת בעלת כמה אותיות מסכנות, יכולה לגרום לאותו האדם להתעסק במילה שנזרקה לו במשך שעות ואפילו ימים, לגרום לאותה המילה לתת לה לשנות אותו, לתת לה להשתלט עליו, בזמן שאותו האחד שזרק את אותה המילה, כנראה אפילו לא זוכר שאמר אותה, ממשיך בחייו לגמרי כרגיל, בזמן שאותו האדם הפגוע תקוע בעבר ומנסה להשתחרר מההרגשה והכאוס שנפלו עליו בגלל שבריר שנייה שבה הוענקה לו תשומת לב על הדבר הלא נכון.
זה פשוט הזוי לחשוב על זה... איך מילה אחת שמישהו זרק לאדם כלשהו מתוך חוסר חשיבה על ההשלכות, כי הרי זו רק מילה אחת בעלת כמה אותיות מסכנות, יכולה לגרום לאותו האדם להתעסק במילה שנזרקה לו במשך שעות ואפילו ימים, לגרום לאותה המילה לתת לה לשנות אותו, לתת לה להשתלט עליו, בזמן שאותו האחד שזרק את אותה המילה, כנראה אפילו לא זוכר שאמר אותה, ממשיך בחייו לגמרי כרגיל, בזמן שאותו האדם הפגוע תקוע בעבר ומנסה להשתחרר מההרגשה והכאוס שנפלו עליו בגלל שבריר שנייה שבה הוענקה לו תשומת לב על הדבר הלא נכון.
אנונימית
צודקת לגמרי.
הכי צודקת בעולם
ובכן, אני חושבת על כך לעתים קרובות.
זו שאלה החוזרת על עצמה שוב ושוב "האם אנשים מודעים לכוחן של מילים?"
אך בכל פעם שאני מעמיקה בשאלה הזו, אני מבינה שלמילים הנאמרות בקול יש אכן השפעה עלינו אך אנו יכולים לפרש אותן באופן משלנו, אנו יכולים לדחות אותן או לבטל והחשוב מכל להתגונן מפניהן. הרי ברגע שמישהו אומר לך "טיפשה" (לצורך הדוגמה) תוכלי להתגונן מפני הביקורת הזו, תוכלי להוכיח שאינך כזו או שתוכלי לבקר גם אותו על מנת להחזיר לו באותו המטבע, תוכלי להתעלם, תוכלי לפרש את זה אחרת וכו'.
שתיקה רועמת, שתיקה כואבת.
אי אפשר להתגונן מפני שתיקה, אי אפשר לבטל אותה. היא לא מעניקה יותר מדי אפשרויות לפרשנות אישית, היא חדה ויכולה להכאיב.
אני מאוד חרדה מביקורת, ממילים. אך ככל שאני חושבת יותר על החרדות שלי, על הביקורת מהסביבה, על ריבים שהיו לי עם עמיתיי אני מבינה כמה השתיקה מכאיבה, כמה המילים הנאמרות שוליות על יד שתיקה רועמת.
כמו כן, היות ואינני אדם תוקפן בדרך כלל ואני לא אוהבת להביע עצמי במילים, אני נוטה לשתוק המון. תמיד הייתי מאוכזבת מכך, שאין לי האפשרות להכאיב לאנשים המכאיבים לי, שאין לי היכולת להביע עצמי אך פתאום אני מבינה כמה השתיקה חזקה ומאיימת. כמה עדיף שיטיחו בי גידופים מאשר שישתקו ולא יגידו דבר.
מילים יכולות למוטט, מי כמוני יודעת אך השתיקה.. כפליים.
השתיקה לא רק ממוטטת, היא משגעת. היא מוציאה אנשים מדעתם. גורמת לאובדן שפיות.
בכל פעם שאני מקבלת ביקורת שלילית, סופגת גידופים אני חושבת על השתיקה לעומת המילים הנאמרות וזה עוזר.
זו שאלה החוזרת על עצמה שוב ושוב "האם אנשים מודעים לכוחן של מילים?"
אך בכל פעם שאני מעמיקה בשאלה הזו, אני מבינה שלמילים הנאמרות בקול יש אכן השפעה עלינו אך אנו יכולים לפרש אותן באופן משלנו, אנו יכולים לדחות אותן או לבטל והחשוב מכל להתגונן מפניהן. הרי ברגע שמישהו אומר לך "טיפשה" (לצורך הדוגמה) תוכלי להתגונן מפני הביקורת הזו, תוכלי להוכיח שאינך כזו או שתוכלי לבקר גם אותו על מנת להחזיר לו באותו המטבע, תוכלי להתעלם, תוכלי לפרש את זה אחרת וכו'.
שתיקה רועמת, שתיקה כואבת.
אי אפשר להתגונן מפני שתיקה, אי אפשר לבטל אותה. היא לא מעניקה יותר מדי אפשרויות לפרשנות אישית, היא חדה ויכולה להכאיב.
אני מאוד חרדה מביקורת, ממילים. אך ככל שאני חושבת יותר על החרדות שלי, על הביקורת מהסביבה, על ריבים שהיו לי עם עמיתיי אני מבינה כמה השתיקה מכאיבה, כמה המילים הנאמרות שוליות על יד שתיקה רועמת.
כמו כן, היות ואינני אדם תוקפן בדרך כלל ואני לא אוהבת להביע עצמי במילים, אני נוטה לשתוק המון. תמיד הייתי מאוכזבת מכך, שאין לי האפשרות להכאיב לאנשים המכאיבים לי, שאין לי היכולת להביע עצמי אך פתאום אני מבינה כמה השתיקה חזקה ומאיימת. כמה עדיף שיטיחו בי גידופים מאשר שישתקו ולא יגידו דבר.
מילים יכולות למוטט, מי כמוני יודעת אך השתיקה.. כפליים.
השתיקה לא רק ממוטטת, היא משגעת. היא מוציאה אנשים מדעתם. גורמת לאובדן שפיות.
בכל פעם שאני מקבלת ביקורת שלילית, סופגת גידופים אני חושבת על השתיקה לעומת המילים הנאמרות וזה עוזר.
באותו הנושא: