איך לגרום להורים שלי לרדת מהעניין של לקחת ריטלין שנה הבאה?

חמודה קודם כל תרגעי!
זה ממש לא סמים, וזה רחוק מלהיות כזה.
אם ההורים שלך אומרים שאת צריכה לקחת את זה, כלומר הרופא המליץ להם שתקחי את זה - כלומר *את צריכה לקחת את זה כדי שיהיה לך טוב יותר*.

אל תגרמי לאף אחד פה להפחיד אותך, אנשים נוטים להגזים כל דבר, ולהפוך את זה להרבה יותר גדול ממה שזה, בזמן שהם מעולם לא ניסו - מעולם לא הרגישו את ההרגשה עם או בלי זה. מעולם לא חוו את התיסכול של אנשים עם הפרעות קשב, ש*באמת* צריכים את זה.


אם את באמת צריכה את זה, זה יעזור לך הרבה מאשר יפגע בך. כל מה שיקרה זה שלעיתים תרגישי אדישה, עייפה יותר מבדרך כלל, רייקנית, חוסר תאבון.. אבל מנגד - תוכלי להתרכז, ללמוד, להקשיב.
אוכל להעיד על עצמי שרק בזכות הדבר הזה אני היום מסוגלת ללמוד. שנאתי את זה ככ בהתחלה, אבל התבגרתי והבנתי שזה נועד אך ורק לעזור לי, תנסי לחשוב על זה בצורה כזו :).


תמיד כאן אם יהיו לך עוד שאלות בנושא.

שואל השאלה:
אבל התגובות ממש הפחידו אותי אני לא רוצה לקחת סמים ואני ממש לא רוצה שידפק לי המוח

הי. הנה מספר דברים שאת יכולה לומר להורים שלך:
- ריטלין מוגדר כסם מסוכן בפקודם הסמים המסוכנים של מדינת ישראל.
- אין שום בדיקה גופנית שיכולה להראות שיש משהו לא בסדר בגוף או במוח שלי שבגללו אני "צריכה" ריטלין.
- ריטלין לא ממלא חוסר בגוף, הוא פשוט סם מרץ.
- לריטלין יש תופעות לוואי קשות, תחקרו!
- איזה מסר אני מקבלת כשאומרים לי "את חייבת סם כדי להצליח..."!? זה מסר של סמים, לא של משמעת עצמית וכוח הרצון.
והכי חשוב - תחליטי ותבטיחי שאת לוקחת את עצמך בידיים, לוקחת אחריות, מתרכזת בשיעורים ומשפרת את הלימודים גם בלי סמים.
בהצלחה!

תעשי טובה לעצמך ותעמדי על שלך.
ההורים שלי רצו שאקח ריטלין (יותר נכון אמא שלי), ולמזלי לא עברתי אפילו אבחון (אם הייתי עוברת אז בטוח היו מגלים שיש לי הפרעה).
אל תכנעי לסביבה. תאמיני לי שאני עם הפרעות ריכוז קשות, לא זוכרת 80% ממה שלמדתי
(המידע פשוט נזרק מהמוח כי הוא לא רלוונטי לחיים), הקשב שלי נודד מדבר לדבר תוך שניות ספורות, אבל אם אני רוצה אני אשב ואני אלמד ואני אשקיע בדברים ש*רלוונטים לחיים שלי*.

אל תשכנעי... אבל את מכורה לריטלין, נרקומנית. תורידי את המינון לאט לאט בלי שאף אחד ישים לב עד שאת בריאה לגמרי