אין לי מושג למה אבל נוצר הרושם (וגם שמתי לב בעצמי) שרוב מי שלא מאמינים לא אוהבים את התנ"ך ואת היהדות רציתי לשאול למה

בתור מאמינה, אני יכולה להבין לא מאמינים שלא אוהבים תנ"ך
כאילו זה הגיוני לא לאהוב את זה אם אתה לא מאמין

שואל השאלה:
אבל למה? אפשר לראות את התנ"ך כספר מוסר לא כספר חוקים
אני לא מקיימת את רוב המצוות ולא בטוחה כלפי האמונה שלי באלוהים אבל אוהבת ללמוד על הסיפורים כי הם מעניינים ויש מה ללמוד מהם

נכון, ברור שזה יכול להיות מעניין, וברור שצריך לכבד את המקצוע הזה.
אני פשוט אומרת שזה הגיוני מאוד שהם לא יאהבו ללמוד על ניסים וסיפורים שהם בעצמם לא מאמינים בהם.
למרות שתמיד אפשר ללמוד המון מכל דבר...

שואל השאלה:
לא יודעת פשוט מרגיש לי שזה סוג של לחסום את עצמך בפני משהו

חח טוב תראי זה כבר תלוי בבן אדם.
יש כאלה יותר פתוחים שישמחו ללמוד ולשמוע (אני מניחה, שכמוך). ויש כאלה שזה יהיה להם קשה כי זה סותר את מה שהם מאמינים בו (או לא מאמינים;)

אמ אני אתאיסטית והשיעור האהוב עליי זה תנך וספרות
זה פשוט כמו ללמוד הסטוריה בשבלי וזה מעניין

כי זה פשוט לא יעזור לנו בחיים אז בזבוז זמן

שואל השאלה:
כמו הרבה מקצועות אבל זה מעשיר את הידע שלך אז למה לא ללמוד?

אני לא אמרתי שאני לא לומדת פשוט זה הכי משעמם וכזה למה על זה יש בגרות

בתנ"ך יש מספר קטעים שהם די ברבריים, עם זאת, יש חלקים שהם די מרתקים ואם מתייחסים לתנ"ך כמיתולוגיה או יצירה ספרותית הוא הרבה פחות נורא.
אני חושב שהרבה אתאיסטים לא אוהבים את התנ"ך בעיקר בגלל ש"דוחפים" אותו בבתי הספר ויש לו הרבה קונטקסט דתי. וגם...יש אנשים שהם פשוט אנטי-דת, מה לעשות.