אני מרגישה כל כך אכזבה להורים שלי.

אני אוהבת אותך,את לא אשמה.

למה את בפנימייה ולא בבית?
ולפי דעתי תנסי להיות איתם יותר ולהגיד להם שאת אוהבת אותם (למרות שאני בטוח שהם יודעים).

אם את רוצה לשתף יותר לעומק אני פהה

היי אהובה, אני רואה שקשה לך ואני רוצה שתדעי שאת תמיד מוזמנת לפנות אליי בקשר לכל דבר, בין אם זה לפרוק או סתם לדבר, אני ת מ י ד פה להקשיב ולנסות לעזור.

ובקשר לשאלתך, חשוב לי מאוד שתדעי שזאת לא אשמתך שאת מרגישה ככה, זה כימיקל במוח שלך שגורם לך להרגיש כך.
ועוד משהו, את אף פעם לא באמת יודעת מה אנשים חושבים עלייך, אז לדעתי עדיף לא להתעסק בזה בכלל..

ככ אני. מוזמנת לדבר איתי בפרטי
רק שאצלי זה קצת אחרת