רק אנשים שמבינים בהפרעות אכילה

כי הכל בהפרעות אכילה קיצוני בגלל זה זה מפריע אם זה היה מאוזן לא היו קוראים לזה הפרעות אכילה
הבנת?

שואל השאלה:
כן אני יודעת
אבל זה מסתכל
כל מה שאני רוצה זה יום אחד לאכול נורמלי

תלכי לטיפול 3>

יש באמצע אבל בדרך כלל זה קיצוני

שואל השאלה:
אצלי אין אמצע. נגיד היום אני מנסה לאכול רגיל, פשוט להנות מאוכל טעים ובום אני מתחילה לבלמס כמו םרה

אוי נו לא שוב את
תקשיבי את ממש לא מבינה בתזונה וכל מה שקשור חלאס

זה כי אוכל תמיד יהיה דבר מפתה אני רק מקווה שאת לא מטהרת את עצמת כי זה אפילו יותר גרוע
תקבעי יעוץ עם דיאטנית פה לא תמצאי יותר מידי תשובות לצערי כולם כותבים באתר המצאות ודברים מהמוח שלהם

שואלת השאלה
כן, זה נקרא התקף אכילה וזה קורה כי את מונעת מעצמך לאכול "אוכל טעים" כמו שקראת לזה ואז כשאת אוכלת אוכל טעים את מתפרעת עליו.. הגוף עושה את זה כי הוא חוסך כל הזמן..

שואל השאלה:
את מדברת עלי?

וכן אני מטהרת
בגלל זה אני מעדיםה אנה

לא, דיברתי על השניה
"מעדיפה את אנה" טוב בזה הרגע סיימתי את הדיון פה

שואל השאלה:
לא התכוונתי להשמע קרינגית

כאילו פשוט מעדיפה לצמצם. כי השני זה מתסכל להקיא.

לא לא זה שיט של פרו אנה אין לי כוח להתעסק עם זה לנסות לשכנע אותך לקבל עזרה את מוזמנת להמשיך לסבול "עם אנה" וזה באמת מאוד קרינגי להפוך את העניין והמחלה הזו לסלנג מטומטם של בנות 13 שהדיאטה יצאה להן משליטה

שואל השאלה:
אני מתכוונת לקבל עזרה בספטמבר. ואני לא סתם ילדה בת 13 שהדיאטה יצאה לה משליטה פשוט התרגלתי להשתמש במילה הזאת. צודקת זה הזוי ומוזר ואני חייבת להוציא את זה מהמילון שלי

מסכימה עם החלק האחרון ומקווה שתשתקמי

את ברשימת המתנה לאשפוז? זה אומר שאת מעל 18 לא? כי מתחת לגיל הזה נכנסים מהר בלי בעיה

שואל השאלה:
למה מישהו עושה לך מינוסים?
ואני מתחת ל18, ולא אני לא ברשימה

מו זאת השניה שהגיבה לך היא ממש שונאת אותי חחח
אז למה רק בספטמבר? למה לא לקבל עזרה עכשיו? נשמע שאת סובלת

התכוונת אליי? אני לא שונאת אותך, חס וחלילה
וזאת לא אני שעושה לך את המינוסים..

חחח אה בסדרר

כי את לא אוכלת מה שהגוף שלך צריך, 3 ארוחות מלאות ונשנושים בין לבין. ברגע שאת לא אוכלת כלום הגוף פשוט נכנס להתקף מטורף של רעב ואת לא תעצרי גם שאת מפוצצת.. כי הגוף מנסה לפצה על זה שאת מרעיבה אותו, לכן הוא חייב מלא אוכל.

^^

וואו קודם כל אני רוצה להגיד לך שאני מזדהה איתך בטירוף. גם אני מרגישה ככה, וזה ממש מתסכל, כי את מנסה לגרום לכך שהיחסים שלך עם אוכל יהיה נורמליים אבל תמיד יוצא שזה נגרר לאחד הקיצונים. גם אצלי זה מעגל אינסופי כזה, אני מצמצמת יתר על המידה, נמאס לי ללהיות רעבה ולמנוע מעצמי אז אני אוכלת משהו אחד, זה נגרר לבולמוס ענקי, הבטן כואבת והאשמה עצומה, ושוב אני מוצאת את עצמי ביום של כמה מאות בודדות לש קלוריות כדי לפצות על הבינג' של אתמול.
כמו התגובה שמעליי כתבה, ברגע שאת מונעת מעצמך הגוף נכנס לסטרס, ל"survival mode", ויעשה הכל כדי להשיג עבורו את המזון הדרוש לו, וגם אקסטרה כדי לפצות על החוסרים וכדי לאגור למקרה שעוד הרעבה כזאת תקרה.
שמחה לשמוע שאת מודעת לבעיה ומתכוונת להגיע לטיפול, זה חשוב ויקל עלייך כל כך. כל אחד ומה שעוזר לו, שמעתי שיש כאלה שמסיחים את הדעת שלהם בכל פעם שיש להם בינג' בהליכה בחוץ, צחצוח שיניים, מוזיקה וכו. תנסי לשמור על תפריט מאוזן ובריא, תתכנני מראש את הארוחות שלל ליום ותשלבי בכל יום מאכל קטן שאת אוהבת. אבל אל תתפתי לאכול יותר ממנו, שימי אותי בצלחת ושבי מול שולחן לאכול. תדאגי שהארוחות שאת אוכלת יהיו מלאות ומשביעות. ממליצה גם להשאיר פירות וירקות חתוכים במקרר, אם בא לך לנשנש במהלך היום תאכלי מהם חופשי.

בדיוק^

היי אנונימית,
כדי להצליח להגיע לאיזון ולמצוא איזה שהוא אמצע לפעמים אנחנו זקוקים לליווי או תמיכה נוספת כי לבד לא תמיד מצליחים. בת כמה את? כמה זמן את מתמודדת עם הפרעות אכילה? האם מישהו מלווה אותך בתקופה הזו?
ראיתי שכתבת שאת מתכוונת לבקש עזרה בספטמבר. אני חושבת שזה צעד שמראה על הכוחות שלך והרצון שלך להרגיש יותר טוב. איזו עזרה את רוצה לקבל?
מזמינה אותך להמשיך לדבר איתי ולשתף אותי. נוכל לחשוב ביחד מה יוכל לעזור לך למצוא את האמצע.
אפשר בהודעות הפרטיות כאן באתר,
במייל שלנו: [email protected] או באינסטגרם: nayedet.digital.
מחכה לך,
אסתי מעלם דיגיטל- ייעוץ והכוונה לבני נוער ולצעירים