אני לא נרדם מדיכאון ומחשבות

אשמח לדבר איתך על זה בפרטי

ולפי דעתי לא מצאת פשוט את הבן אדם הנכון והבן אדם שהוא חבר אמיתי לספר לו מה עובר עליך
ובית ספר זה תמיד מעצבן אז אני מבינה אותך

יקר, אני שומעת כמה אתה חסר אונים ומלא חרטה מול המצב בו אתה נמצא.. לא יודע כיצד ניתן להפוך את הדברים, למצוא את מקומך בין חברים ולעשות דברים בכדי שהחופש יהיה כיפי ומשחרר, כפי שהיית רוצה שיהיה.. כמו ציפור שכלואה בכלוב לבדה, מדוכדך וחושש שלא תוכל להשתחרר לעולם..
נראה שאתה כל כך רוצה למצוא חבר אמת, מישהו שיבין אותך, שתוכל לסמוך עליו באמת, או אפילו סתם רק להסתובב איתו וליהנות ביחד... שתוכל כך להשתחרר מהכלוב, להרגיש חי וחיוני, במקום להרגיש כאילו הימים מתבזבזים בחוסר מעש וללא תועלת..
האם יש מישהו מחברייך שתוכל להציע לו לצאת או לעשות משהו כיפי ביחד בזמן הנותר מהחופש? ייתכן שתרגיש מבוכה כשתפנה אליו לראשונה, אבל אם תאזור אומץ לעשות זאת וזה ייצא לפועל, תוכל להיות גאה בעצמך שלקחת את המושכות לידיים ושגרמת לכך שהחופש שלך לא יהיה מפוספס, ושהחזרה לבית הספר גם תהיה יותר קלה.
ייתכן שבגלל המחשבות והדיכאון שאופפים אותך עד שלא נותנים לך לישון, נראה כאילו המצב לא יכול להשתנות ולהשתפר, וייתכן כי אתה זקוק לקצת יותר הכוונה ולפרוק ולשתף את מה שעובר עלייך.. אני רוצה להזמין אותך לאתר סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) בו אני מתנדבת, בכתובת sahar.org.il. באתר יש צ'אט אנונימי אישי, דרכו אפשר להתכתב עם אחד ממתנדבי סה"ר, כל יום מלבד שישי בשעות תשע עד חצות. אם תרצה, נשמח לשמוע ממך עוד הלילה, להיות לך לאוזן קשבת ואולי לנסות לחשוב ביחד על דרכים להקל.
שלך,
מתנדבת סה"ר