הייתה לי הזדמנות להכיר את הקראש ופיספסתי אותה! איך להתמודד?

4 שנים היה הקראש שלי, השנה בא לטקס יום הזיכרון (באים גם חיילים) ולפתע חייך אליי כל הזמן, חיפש אותי, עמד לי באמצע הדרך ללא חבריו וכו'. הפתיע אותי רצח, כי הוא היה נער ביישן ופחדן ושנא אותי כי הייתי מטרדינית :O (עקבתי אחריו לכל מקום, ברח ממני, הייתי קטנה!). לכן הגבתי בביישנות, לא הייתה הדדיות, לא עברתי לידו ואוטומטית פניתי לכיוונים אחרים ולא חייכתי חזרה (מה שאוטומטית התפרש כלא עניין) ומאז לא רואה אותו מן הסתם.. הוא רק למד איתי בביה''ס, אני לא יודעת עליו יותר מידי פרטים. איך להתעודד?